א. על פי מור"י (עמוד תתכד) מוציאה גם ציבור ואין בזה משום כבוד הציבור כמו בספר תורה שהרי שוות בדרגת החיוב. האם למעשה זה אפשרי במקום בו לא נמצא קורא גבר שיודע לקרוא היטב כאשה. א"כ היכן תקרא, האם מעזרת הנשים או בבמה?
ב. האם מותר לנשים לעשות "מניין" לעצמן ולקרוא? (ומה הדין במצב מימלא, חייבים לקרוא ב 2מינינים בגלל הילדים, שפעם הגברים שומרים עליהם ופעם הנשים) או עדיף 2 מניינים רגילים...)
ג. מה היו עושות הנשים פעם שהיו מטפלות בילדים, שהרי לא היו כמה מניינים כמו היום?
תודה רבה, ופורים שמח!
א. דע, שמארי התכוון לבחינה העקרונית של העניין, אבל לבחינה המעשית, הדבר יתואר בקהילה, שאין שום זכר יודע לקרוא כלל. ואין באיזור שום זכר שניתן להזמין אותו לצורך קריאת המגילה, שבמקרה זה האשה שיודעת לקרוא, תעמוד בעזרה ותקרא להם, כדי שיצאו ידי חובתם, וגם באופן שלא תהיה פגיעה בגדרי הצניעות.
ב. אין צורך במניין לקריאת המגילה בזמנה, גם לא לזכרים, אלא לרוב עם הדרת מלך. ובאופן עקרוני גם עשר נשים אינן נחשבות למניין, לכל דבר שטעון קדושה בעשרה. וא"כ אין מדובר בשני מניינים אלא בשתי קבוצות, כפי שהצעת בשאלתך. ודבר זה אפשרי.
ג. אין הנשים חייבות בקריאת המגילה ברוב עם, אלא הן חייבות בקריאת המגילה. ובתימן נהגו לקרוא להן המגילה בבית, בליל פורים, לאחר הסעודה שלאחר הצום, וביום פורים, בעת משתה פורים.
