כפייה
שלום יש לי בעייה - אני סובל מ -OCD. זו בעיית של הפרעה טורדנית כפייתית, - כל הזמן מדבר בלב, ובנוסף אני אומר על כל דבר, אם... מתחייב (אומר בלב) או תוך כדי שיחה - אומר בלב - מקבל עליי נדר.... (גם בלב) וזו כפיתיות, אפילו בזמן קידוש ביום שישי ותפילה אומר בלב נודר.... וכל מיני דברים, המילה הזו לא יוצאת מראשי. האם אלו נחשבים נדרים? עכשיו כטיפול עצמי אני לא נלחם בזה ונותן למחשבה לעשות את שלה כי כשנלחמים בה זה מתגבר. האם זה נדר? עושים התרה לזה? שהרי גם אחרי התרה זה ימשיך - זו הפרעה טורדנית כפייתית, מה עושים - איך מפסיקים הרגל כזה? האם יש פיתרון דתי של רב ל -OCD - אולי לקרא תפילה מסוימת שעוזרת להפסיק מחבות ולא להגיד כל הזמן מילים בלב?.
תודה
אני מכיר את ה 0cd, אבל אם מדובר במחלה נפשית נקודתית, הרי לעניין זה, אם הנדר בא לעולם מרצון ומהכרה, ואינו נדר. וכן צריך להיות דיבור של נדר מפורש בפה, ולא רק בלב. יש להתפלל לה' שירפאך מתופעה זו, ולהיעזר באנשי מקצוע. וה' ישלח לך רפואה שלמה ויסייעך במעשי רצונו.