כמה שאלות
1. הם ישו היה תנא ואם כן אז מי
2. הראב"ד בהשגה שלו על הרמב"ם בהלכה איזהו מין - כל שאומר שאלוה. אני הבנתי שהראב"ד הבין שהיו חכמים גדולים שקדמו לרמב"ם שחשבו שה' הוא גוף. ושהוא מבין שהרמב"ם גם הכיר את החכמים הללו. האם זה נכון שהראב"ד והרמב"ם מבינים שחכמי ישראל גדולים חשבו שהשם יתברך הוא גוף.? וכן למה לא יכול להיות שאותם חכמים דיברו בלשון משל? ועל איזה חכמים לדוגמא מדובר?
3. בתפילות האמצעיות של ימי החול יש לי בעיה גדולה למה לכוון. מצד אחד אני לא רוצה לבקש שום דבר. מצד שני אני לא יודע אם לבקש זה גם יעזור כלומר אם הבקשה שלי תשנה את הסדר בבריאה בשביל שהיא תתממש. חוץ מזה אני גם אומר לעצמי שאם אני לא אבקש רפואה פשוטו כמשמעו בשביל חולה מסויים שאני מכיר ויקרה לו משהו אז יהיה כאן מעין חיוב עלי מצד הדין האלוקי. בכל מקרה אני מבקש אם תוכל לעזור לי ליצור סדר והבנה יתרה בכוונת אותם ברכות.
1. חס ושלום. הוא היה מין תרתי משמע. חולה מין. ומין בהשקפותיו. עיין רבינו, פיהמ"ש, חולין, א, א, ועוד.
2. היו שנטו לפרש גם את הפסוקים שיש בהם ביטוי הגשמה לקב"ה, שלא בדרך אליגורית. כמו ר' משה תיקו שחי באותה תקופה.
3. אין בתפילה כוונה לשינוי סדרי קריאה ולא לשינוי רצון. אלא שינוי המתפלל ועלייתו מבחינה רוחנית באופן שהיה ראוי לברכת ה'. וכך גם לכלל ישראל. שאם לא תאמר כן, אין מקום לשום תפילה, גם לא בתעניות ולא בימים נוראים. וגם לא לתפילת משה רבינו על מרים, אל נא רפא נא לה.