כותב הרס"ג שהעולם הבא יהיה נצחי. והוא אומר שזה מחייב את הדעת כי הגמול חייב להיות נצחי על כן העולם הבא לצדיקים יהיה עולם בו אפשר לחיות חיים נצחיים. אמנם ציינת שבאותו עולם התענוגות הגופניות לא קיימות ואמרת שהרמב"ם היה תמה על שיטת ההוכחה של הרס"ג שהיא בטלה משום שאין מה לדבר על גמול נצחי בעולם שהרי בלאו הכי אי אפשר הגוף לא יכול ליהנות ממנו. עד כאן זה מה שהבנתי ב5 דקות לימוד שנכחתי בהם.
רציתי להעיר שהרס"ג כתב ספר פילוסופי אמנם הוא לא פונה לפילוסוף הוא פונה לצדיק אשר בשבילו הגמול העליון כמו שגם כותב על כך הרמח"ל וגם הרמב"ם הוא הזכות לקיים את מצוות השם. על כן ההוכחה של הרס"ג דווקא כן עומדת משום שבעולם הבא עליו הוא מדבר אפשר לקיים מצוות באופן נצחי וזה הגמול האמיתי והטוב היחידי וכל טוב אחר הוא הבל. אמנם עדיין ניראה לי שנעלם מהרס"ג היכולת של האדם לזכות באותו עולם הבא ואותה נצחיות כבר בעולם הזה. השאלה היא יותר בקשה לביקורת על ההבנה שלי מה נעלם ממני?