דילוג לתוכן העיקרי

שונות

שאלה

לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א. יורנו רבינו:
א. מדוע בזה"ז אנו מחשיבים את חודש תשרי כחודש הראשון משא"כ בתורה שמחשיבה את ניסן?
ב. יש איסור "דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם ע"פ". מכאן נלמד שאסור לומר ק"ש ושה"י בטעמיהם. מה פי' "טעמיהם" האם הפיסוק או הניגון או ההטעמה של המילה? (שהרי בשירת הים שבתפילה אנו קוראים כניגון של הקריאה בס"ת ולפי הפיסוק?).
ג. בברכת "הנותן לשכוי בינה" תיבת "לשכוי" מלרע או מלעיל?
בתודה ובהערכה רבה.

תשובה

א. מלכתחילה חז"ל קבעו לנו שני ראשי שנים: תשרי ר"ה לדין ולבריאה (האדם והבריאה), בלשון לעז אוניברסלי. וניסן ר"ה למלכי ישראל, שהוא לאומי, ביטוי לחירות ישראל ולגאולת ישראל.
ב. האיסור דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרן בעל פה, דווקא כשקורא בספר תורה, מדין קריאת התורה. אבל כל שאומר פסוק כחלק מתפילה או מברכה, או שיר תורה לה', או כביטוי לאמונה ולקבלת עול מלכות שם שמים, וקבלת עול מצוות, אין בכך איסור.
ג. לפי מיטב ידיעתי, מלרע.