הדבר פשוט שהתפילות בארמית הן שריד מאז גלו אבותינו לבבל. ושרדו התפילות המקודשות, כמו קדיש, שרצו שכל העם יבין אותן. והיה מן הראוי לתרגם אותן. אך יש סוברים שלא בכדי הן בארמית, שפה שאין המלאכים מבינים אותה. ולכן, לדעתם, אין לשנות. וכן שהיא לדעתם, תקנה שאין לנו סמכות לבטלה. אולם היו שהסבירו שהתפילות בארמית הונהגו מחמת גזירות שמד, ולא רצו שהגויים יבינו וידעו שהם מתפללים. ובדרך רמז אמרו, לשון שאין המלאכים מבינים, והכווה לאויבים, עיין שבלי הלקט, עמ' ה,
א. כמו כן עיין בדברי מהרי"ץ בפירושו לסידור "עץ חיים", על הקדיש, מביא דעת מה"ר יחיא הרופא (פירוש מעניין) "מפני שהתרגום מרחיק הגשמות לכך נתקן בלשון תרגום (תכלאל עץ חיים, עמ' פ, א). נוסח התפילה תיקנו אנשי כנסת הגדולה, והם קבעו את הנוסח לדורות עם חלקם בארמית. יתירה מזו, התורה תורגמה ע"י אונקלוס לארמית, ועד היום, יהודי תימן ממשיכים במנהג עתיק יומין לתרגם כל פסוק מקריאת התורה, וכל בית ישראל קוראים שניים מקרא ואחד תרגום. והתלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי הם בארמית, ואפילו התורה השתמשה בכוונה בשתי מלים ארמיות בפרשת ויצא (בראשית לא מז) ויקרא לו לבן "יגר שהדותא" והנביא ירמיה (בפ"ט יא) כתב פסוק שלם בארמית, וספר דניאל רובו בארמית וכן בספר עזרא ונחמיה, ולכן אם מאן דהוא אינו מבין צריך ללמוד. וה' יזכה אותך ללמוד, להבין ולהשכיל.