חיבת ביאה כשמה כן היא, הנאת ביאה. חיבוב וחפץ לביאה. וחכמים העריכו, שבשביל שהאישה תתמסר לבעלה בחיי אישות, הבעל היה מוכן להוסיף לה תוספת כתבוה, יותר על העיקר. ולכן גם אישה שהיא אסורה לו, ושלא ידע בעת הנישואין שהיא אסורה לו, בעת הגירושין, בגין האיסור, הוא פטור מתשלום עיקר כתובה. אבל חייב לשלם את התוספת. י"א בגלל שחייב עצמו, וי"א בגלל שהוא נתן לה מתנה בגלל חיבת ביאה. והרי היא שירתה אותו בחיי אישות, על אף האיסור. עיין כתובות, קא, א, ורש"י, ד"ה אבל תוספת יש לה. וכן הרא"ש, כתובות, פרק יא, סימן כה, וכן הרמב"ם, אישות, כד, ג, ועוד.