שלום לכבוד הרב וחג שמח! יש לי מס' שאלות אמוניות לגבי סתירות לכאורה בפשוטו של מקרא, שאני מתחבט בהם זה זמן רב. אודה לכבוד הרב אם יוכל להאיר את דרכי לגבי איך ניתן לפרשן בבחינת "אין מקרא יוצא מידי פשוטו". בשמואל א' כתוב שדוד הרג את גולית, בשמואל ב' כ"א פס' י"ט כתוב שאלחנן בן יערי הרג את גולית. בדברי הימים א' כ' פס' ה' כתוב שאלחנן בן יעור (יעיר) הרג את לחמי אחי גולית. ניסיתי להסתכל קצת במפרשים וראיתי שכתוב שדוד הוא אלחנן, מכיוון שיערי אורגים זה המקצוע של הורי דוד שהם היו אורגים פרוכת לביהמ"ק. אבל הרי המקדש נבנה בזמן מלכותו של שלמה, ואיך יכול להיות שהורי דוד בנו פרוכת למקדש? ובנוסף למה אנו פתאום אומרים שהם היו אורגים פרוכת לביהמ"ק איפה זה כתוב? ובנוסף הרי כתוב בדהי"א שאלחנן בן יעור (יעיר) הרג את אחי גולית, ושם לא כתוב יערי אורגים, ומכאן ניתן ללמוד שיעיר היה שם אביו ולא המקצוע. בספר בראשית א' כתוב שהצמחים יצאו ואח"כ האדם. בספר בראשית ב' כתוב שהאדם ואח"כ הצמחים. ניסיתי לקרוא במפרשים ולפי מיטב הבנתי רש"י כותב שם שלפי פרק ב' קודם נברא האדם ואח"כ יצאו הצמחים. אז אם כן נשאלת השאלה מדוע כתוב במפורש בפרק א' : "ותוצא הארץ"! כלומר הארץ הוציאה את הצמחים. על זאת רש"י משיב שזה כדי להגיד שה' אמר לארץ להוציא עץ שכולו יהיה הפרי אך היא לא עשתה כן. לפי דעתי, פירוש זה דחוק מאוד ובטח שלא לפי הפשט. האם לארץ/לעצים יש בחירה חופשית? אם כן כיצד ניתן לפרש את הסתירה בבחינת "אין מקרא יוצא מידי פשוטו"?
רציתי לשאול האם כשכב' הרב קורא את השאלות שאני שולח אליו לפעמים הוא מסתכל גם בשאלות הקודמות שלי או שאני צריך לרשום בכל שאלה קצת על עצמי, כי לפי מיטב הבנתי אם אני רושם קצת על עצמי כדי שהרב ידע כיצד לענות על השאלה.
תודה רבה וסליחה על הטרחה.