דילוג לתוכן העיקרי

דעת תורה ופסק הלכה

שאלה

לרב רצון שלום רב. אשמח אם הרב יוכל לענות לי על מס' שאלות. 1- מתי ניתן לומר בודאות על דברים של רב שהם פסק הלכה ומתי הם דעת תורה? דבריו של הרב שפירא הנאמרים כיום בעד סירוב פקודה ונגד פינוי ישובים, האם נחשבים כפסק הלכה אם כן מדוע? והאם קיים חומר מסודר המבהיר את פסיקתו בעניין? 2- מהי דעת הרב בעניין סירוב פקודה ופינוי ישובים, והאם הרב יוסף קאפח זצ"ל התייחס לעניין, מהי עמדתו בנושא? 3- אני תלמיד לתואר שני במדעי המדינה, התזה שאני עוסק בה היא יחס המתנחלים למדינת ישראל, האם אני יכול להביע את דעתי בנושא מדינה חברה ופוליטיקה הנוגדת את דעת הרבנים שלי, ואף דעת גדולי תורה? כוונתי עד הכן אני יכול למתוח את החבל אם בכלל? פשוט ישנם דברים שההבחנה בין דעה מסוימת לפסק הלכה הוא דק מאד, לכן אשמח מאד אם הרב יוכל להנחות אותי בנושא, כי אני בתחילת עבודתי ואני נתקל בהרבה מצבים בהם אני לא יכול לבטא את עצמי כוון שאני חושש שמה אני לא יכול להביע דעה מסוימת כי אני לא בקי בהלכה ובהוויה היהודית?
תודה מראש על ההתייחסות אורן שמחי

תשובה

1. בגמרא אמרו ששואלים את הרב אם כוונתו שדבריו יהיו הלכה למעשה, ואם השיב בחיוב, הרי שתלמידיו חייבים לקיים פסקו.
2. אני נגד סירוב פקודה, בכל מקרה. אף שהרקע במקרה דנן, לכאורה היה מצדיק זאת. הן מהפן של א"י, והן מהפן של העוול לתושבים, והן מהפן של הסיכונים לעתיד, והן בדרך "הדמוקרטית", שבה נתקבלו ההחלטות. ואע"פ כן, הנני נגד סירוב פקודה, כי סירוב פקודה יפרק את אחדותנו המינימאלית שנותרה לנו. ובלי אחדות מינימאלית, לא נהיה כאן. ושנאת חינם שהיתה בימי בית שני תוכיח. כללו של דבר, המשך קיומנו כעם יהודי בארצו, גם במידה מוגדלת, שווה לנו כאין ערוך מול ערכים חשובים אחרים, שאין להטיל ספק בהם. וסירוב פקודה, לענ"ד, יפגע בהמשך קיומנו בארץ הקודש. הגר"י קאפח התנגד בצורה תקיפה להסכם אוסלו. איני יודע דעתו על סירוב פקודה, אני מעריך שהיה מתנגד לכך בבהירות גמורה.
3. ראשית עליך להציג דעתך בפני רבניך, או בפני גדולי ישראל, אם קיבלוה מוטב, ואם לא קיבלוה, ולא סיפקו לך ראיות שדוחות את דעתך, אתה רשאי להביע דעה ולציין את דעתם.