כבוד הרב,
יש דברים שלא הצלחתי להבין מתשובתך: >3... היינו היום עדים לשיתוף פעולה נפלא בינינו לבין רוב >הערבים, והם היו מתפנים בכבוד, ואנו היינו מסייעים בידם והיינו >חיים בשכנות טובה. אינני מבין לאיזה "שיתוף פעולה" התכוונת? גם לא הצלחתי להבין את הביטוי "והם היו מתפנים בכבוד"? ובנוסף לנ"ל אינני מצליח להבין לאיזו אפשרות לדור "בשכונה טובה" התכוונת? הרי רבינו פסק שמותר לנו לאפשר לגור בינינו אך ורק לגר - תושב, כאשר דין גר תושב נוהג, אך לא לגויים אחרים שאינם מקיימים שבע מצוות בני - נוח... וכידוע לנו שכנינו אינם מקיימים אותן. לכן לא ניתן לכרות עימם ברית שלום או שמא לא הבנתי דברי רבינו בהלכות מלכים ומלחמות? אם כן ברגע שיהודי מפרנס אותו ערבי, היהודי מאפשר לו לחנות ולהיאחז בארץ למרות שלאותו ערבי אסור לנו לאפשר לו זאת או שמא מותר בימינו כי דין גר - תושב אינו נוהג? אני מקווה שכב' הרב יצליח לצפות בדיסק, שאצלי פעל בסדר גמור, בו מוקלטת עדותו של הרב דב לבנוני שליט"א על המגעים שהוא בעצמו ניהל לצורך חידוש הסנהדרין. אני מודה לך מראש על בירור דין קיום ברית שלום בינינו לבין הערבים הדרים בינינו. אליעזר
א. טרם הצלחתי לצפות.
ב. אין בימינו דין גר תושב עד לבוא משיח צדקנו, ובניין בית מקדשנו. בימינו, גם השלטון היהודי אינו אמון על תורת ה', לצערנו הרב.
הערבים והפלשתינאים הם אויב. ואנו במצב מלחמה. וצריכים אנו לדעת בשום שכל, כיצד להתמודד במלחמה ארוכה וממושכת זו, ועקובת דמים. במיוחד שלצערנו נחלש החוסן הלאומי של העם היושב בציון, משום שאין דור המחר מתחנך על ברכי התורה והאמונה. צריכים להיות ריאלים, איך לא לפורר את האחדות בקרבנו, כדי שנוכל להמשיך במאבקנו הצודק, למרות התכחשות העולם לצדקת דרכנו, כך שדיני הלכות מלכים, ביחס לגויים הזכאים לגור בארצנו, לצערנו, טרם הפכו להיות רלבנטיים, עד שרוב עמנו ישוב בתשובה, ובמיוחד קברניטי המדינה.
ג. הניסיון הוכיח, שבעבר בטרם גדלה התעמולה הפרו פלשתינאית מקרב אחינו, חיו רבים מאתנו בשיתוף פעולה טוב או סביר עם שכניהם הערבים, להבדיל מראשית הכתות ומראשי הכנופיות. ואילו היינו מטפחים יחסים אלו, אפשר היה להגיע עמם להסדר סביר. אך לצערנו, דומה שכבר החמצנו הזדמנות זו, כי הגישה התבוסתנית חדרה לשירות הקברניטים ואפילו בקרב הצבא. אנו צריכים לסייעתא דשמיא, לשינוי מצב פנימי זה שהוא שורש הרע.
