חיוב בתפילה
שלום לכבוד הרב במניין תימני אחד המתפללים שנפטר אביו והוא מתנה את המשך הגעתו לתפילת שחרית בכך שהוא יהיה שליח ציבור כל בוקר מפני שיש לו "חיוב". מצד שני מה שנהוג עד עכשיו שכולם עולים לפי התור. יש לציין שהמניין מצומצם וכל אחד חשוב שיגיע.
1) האם המושג "חיוב " מקובל על יהודי תימן?
2) האם עדיף שיתפלל במניין התימני גם אם לא יהיה שליח ציבור וזאת כדי לא לגרום להתפרקות המניין? או שהציבור יוותר לו ושיהיה שליח ציבור כל תפילה?
תודה רבה.
1. המושג "חיוב" לא היה קיים בכל רחבי תימן כלל.
2. לא יפה עושה אותו יום שהוא אונס את הציבור שיהיה ש"ץ, בניגוד למסורתנו. מסורתנו משנה אפשרות לכל יהודי להיות ש"ץ. לפי מסורתנו, נמנענו מפיצולי מתפללים למניינים קטנים, כדי שיהיה מנין לכל בעל "חיוב", והעדיפו "ברוב עם הדרת מלך". לפי מסורתנו, נמנענו בקביעת כללים ותתי כללים של סדרי עדיפויות בין בעלי החיובים, כפי שאירע הדבר אצל אחינו האשכנזים. ואם בכל זאת יעמוד על דעתו, לא להתחייב לו לתמיד, אלא כל עוד הוא עשירי קודש, אך משירבו המתפללים, כן ירבו במהרה, יש להתנתק מכל התחייבות שלכם כלפיו.