חיוב בתפילה

שלום לכבוד הרב.
רציתי לשאול האם מותר לקטן לעלות ולקרוא בתורה?

שלום וברכה כבוד מארי
1) האם לא תתורו אחרי עיניכם, (האיסור להביט בנשים) הוא מדאורייתא? לכאורה האיסור הוא רק בע"ז. (כך כתב רבנו בהקדמה להל' ע"ז) לכאורה עיניכם זו זנות - אסמכתא בלבד, ומדרבנן.
2) מותר לאכול מאכל שברכתו מזונות כאשר התפילין עלי? לכאורה כתב רבנו בהל' סת"ם, שאם אכל סעודת קבע יטול ידיו, יניח תפילין, ויברך בהמ"ז. משמע שסעודת קבע היא רק אם נוטל ידיו.
2)
ב) אם ארוחתו תבשיל ירקות, יהיה מותר לאכול גם עם תפילין?
3) כאשר אין כהנים שיעלו בברכת כהנים נהגו שש"ץ אומר נוסח "ברכנו בברכה המשולשת"..., האם לדעת הרמב"ם אסור לומר אותה? לא הזכיר זאת בחיבור. ברוך תהיה לעולם תחיה

שלום לרב
1- האם מותר לקרוא את פרשת המן לפני תפילת שחרית?

לכבוד מארי ערוסי שלום רב
קראתי ברמבם שקדיש דעתיד נאמר אחר תורה שבעל פה מדרש או הגדה
1. למה אומרים קדיש דעתיד אחרי שני מזמורי מזמור לדוד ומשכיל לדוד הרי הם כתובים ולפי הרמבם רק על תורה שבעל פה?
2. למה בליל ראש חודש אין אומרים דעתיד לאחר ברכי נפשי?
3. שמעתי שיש טעם להגיד שני קטעים בדבר שעוסקים ולא אחד ואז להגיד דעתיד (לא מצאתי מקור לזה) והאם זה גם הסיבה שבליל ראש חודש אין אומרים כי יש רק מזמור אחד?

לס"י כנהר שלום! ע"פ רבנו ומארי.
1. ע"פ התשובה של כה"ר (http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=91588), האם מותר לפסוק הלכה על סמך דברים המובאים בספרי קבלה מסוג זה (שנכתבו באמצעות רוח הקודש)?
2. לא ראיתי במשנה תורה אזכור לגבי תפילין בחוה"מ. מה היה מנהג תימן הקדום?
3. למיטב הבנתי, ע"פ רבנו (וכן ראיתי בכתבי הרב קוק ובמקומות נוספים), עיקר מהותה של התפילה הינה התקרבות לה'. האם ישנה משמעות לתוכן הרעיוני של התפילה? האם לדוגמא ישנו ערך לתפילה לרפואה על אדם חולה? במידה וכן, כיד מתיישב דבר זה עם עיקר השכר העונש?

במידה ואיחרתי לתפילת שחרית או שהתפללו מהר מדי, האם יש ענין להשלים את הפסוקי דזמרה שלא הספקתי לומר בתפילה עצמה, לאחר התפילה?
תודה