ברשות הרב מס' שאלות: אני בן 31 ומתחתן בעוד חודשיים. ויש לי שתי שאלות בעניין.
1. נהגו שאשה שראתה "דם בתולים" נוהגת בכל ההרחקות כנידה, והמיקל אין מוחים בידו. כך פסק בטהרת הבית ח"א עמו' תק (הע'). האם אני יכול להקל בכך בליל הכלולות ואחר תשמיש ראשון לישן בצמוד לאשתי (כמובן אך ורק להמשך הלילה, ומיד למחרת תנהג כפי בצריך וכו')? או שמא תוכל להגיש לי מידה לידי וכו'? אנו מאוד חפצים בכך שהרי מיד תיאסר עלי? לאחר כל ימי ההגבלה? האם אפשר לנהוג אחרת, ולדחות את התשמיש לליל מחרת החופה? באופן שנישמר מז"ל, ולא נשכב בקירוב בשר אלא בבגדים.
2. אני נוהג ופוסק בעקבות הרמב"ם ורוצה לנהוג כפי שנהגו בתימן לעניין בדיקת הפסק טהרה? (והרי מדוע יאסר עלי לפסוק כדינא דרבינו? או יותר נכון לאשתי, האם חייבת היא לילך כפי שהורתה לה מדריכת הכלות? אם הרמב"ם פסק כך, ודאי שחזקה עליו שפסק נכון ולא הכשיל או "הקל" במשהו..., וד"ל)
ג. מ