רבינו כתב במפורש שהאיש קידש את האישה באותה המלווה והחזיר לה את המשכון. לגבי שאלתך מה הדין אם קידש את האישה רק בהחזרת המשכון, מבלי שוויתר על החוב, שאלה זו היא שאלה מצוינת. עיין באוצר הפוסקים, אה"ע, סימן כח, סעיף יא, אות סו, ששם מובאת מחלוקת בין האחרונים בשאלה זו, יש מי שסוברים שהיא מקודשת, כיוון שלמלווה (האיש המקדש) היה קניין שעבוד במשכון, או כשהוא מקדשה במשכון הוא נותן לה משהו, ויש סוברים שאינה מקודשת, כיוון שאיננו נותן לה מאומה. הוא מחזיר לה את שלה, והוא רק ויתר על השעבוד שהיה לו באותו משכון. והדבר למעשה צ"ע.