קדושה למאחר
שאלה
שלום רב, מה מקור המנהג לפיו המאחר המגיע אחר התפילה, ומוצא מנין במקום, אומר חזרת הש"ץ עד אחרי אתה קדוש? האם אין בכך טרחא דציבורא, או שזכות היא לציבור לומר קדושה? ומה בדבר מציאות שכיחה וחמורה בה ישנם לומדים בביהכ"נ הנאלצים להתבטל מלימודם. אמנם זמן תורה לחוד וזמן תפילה לחוד, אולם, לכאורה, אין זה זמן תפילה של הלומדים אלא זמן הנכפה עליהם בידי אחר.
בתודה ובברכה.
תשובה
ראשית עלינו לדעת, שהמנהג יסודו משיטת רש"י בעניין הפורס על שמע. שנית, אכן כל עוד מדובר בנסיבות בהן אין טורח לציבור, ולא ביטול תורה, הדבר אפשרי. אבל כשיש ביטול תורה, או טרחה גדלה, כגון שמפריזים, כשמרבים אומרי הקדושה, אין להתיר זאת.