שלום לרב
1) במניינים תימנים שונים שהתפללתי בקריאת שמע כולם קוראים יחד כעין מקהלה והמילים בכל לבבך או בכל לבבכם נשמעים ונאמרים כמו למד אחת דגושה (בכלבבך). האם צריך להפריד ביניהם או שההדגש של הלמד הוא משמש כשני למדים? ומה הדין אם לא הפריד ממש בין הלמדים האם יצא ידי חובה?
2) ב"מזמור שיר ליום השבת" וכן במזמור "למה רגשו גויים" התימנים אומרים חלק מהשוא נע כמו סגול למשל "ואמונתך" (התו) "ועלי נבל" (העין) "גדלו" (הדלת מבטאים כמו פתח). "רגשו" "יתיצבו" ( בגימל ובצדיק) ועוד דוגמאות. מדוע זה ככה כשישנו הרושם שהתימנים מאד דקדקנים במבטא ובביטוי?
תודה רבה ושלום.
1. לכתחילה צריך להפריד, ובדיעבד יצא.
2. כי השווא נע הוא קרוב לסגול לפתח.
