דילוג לתוכן העיקרי

שונות

שאלה

לק"י יורינו רבינו:
א. בהמשך לשאלתי (בנושא: טעמים): האם "ברכו" היא ברכה ככל הברכות? הרי אינה דומה לשאר הברכות?
ב. לפי דעת הרמב"ם בהל' תפילין ס"ת ומזוזה (ומארי שם) יוצא שכיום אין מי שיש לו מזוזה כשרה (וכן תפילין וס"ת) שכן צריך שתהיה מגויל? (וכן יש עוד מס' בעיות) מה הפתרון להולכים בשיטתו? האם יוצאים י"ח בדיעבד?
ג. מי שהוזמן לומר קדיש ועלינו לשבח במקום שנוהגים לומר "ברכו" לפני "עלינו לשבח" (והוא נוהג כהרמב"ם בזה)- כיצד ינהג? בברכה.

תשובה

א. ברכו יותר קדשה מברכה רגילה, כי ברכה רגילה נאמרת ביחיד. וברכו דווקא בעשרה מישראל זכרים בני חורין.
ב. גם ס"ת על קלף הוא ס"ת פסול, ואבותינו קראו בו, וקוראים בו, וכך נהגו בבי מדרשו של מרי. ויש סיבות כבדות משקל לכך. אבל בוודאי שצריך האדם להשתדל שתהיה לו מזוזה כהלכה, וכן תפילין כהלכה, וב"ה קמו מן השרידים שה' קורא, ועשו תפלין לפי רבינו. ולפי מסורת אבותינו, לרבות דמות השי"ן, כך שאין דבר העומד בפני הרצון.
ג. ישתדל לתת ליתום לומר קדיש דרבנן, ואותו אחד יאמר ברכו ועלינו לשבח.