שינויים בהלכה
פרשת השבוע "נשא" כוללת את נושא המים המאררים האמורים לבדוק אשה החשודה בנאוף. במסכת סוטה בפרק תשיעי, כתוב שמרבו הרוצחים התבטלה עגלה ערופה, ומשרבו הנואפים בוטלו המים המאררים. ומי שאחראי לביטול המים המאררים הוא לא אחר מאשר רבי יוחנן בן זכאי הנתלה בפסוק מהושע הנביא (לא אפקוד על בנותיכן כי תזנינה ועל כלותיכן כי תנאפנה). השאלה שלי היא האם ביטול מצוות אלו (שהן מדאורייתא) איננו התאמה של התורה לרוח הזמן והוכחה שחוקי התורה ניתנים להתאמה לשינויים שחלים עם הזמן?
חז"ל לא ביטלו את מצוות תורת הקנאות, ולא מצוות עגלה ערופה. הן קיימות בתוך תרי"ג מצוות, לעולם, אלא שבדורות אלו אין אנו ראויים שהן תפעלנה את פעולתן הטובה עלינו. ובעז"ה יתברך, כשתרבה הדעת בישראל ובאנושות, ומלאה הארץ דעה כמים לים מכסים, נשוב ונקיים אותן מצוות, אם נזדקק להן, כי הן יכולות לתרום תרומה חשובה לקדושת חיינו. ולכן מדוגמאות אלו אין שום דבר כדי להוכיח על הצורך בשינוי תורתנו הקדושה, שהיא לעולמים. עם זאת, הוסמכו חכמי ישראל לתקן תקנות ולגזור גזירות ולהנהיג מנהגות הנחוצים לכל דור ודור, כדי שיוכל כל דור לקיים את התורה, גם בנסיבות של אותו דור. כמו כן, נביאי ישראל, יש והם מורים לבטל מצווה רק לצורך הוראת שעה.