רבנים נגד רבנים
שמעתי שהרב רצאבי מבני ברק אוסר לקרוא בספרי הרב קאפח ובספריך, משום שלדידו יש חשש כפירה בדבריכם. והראו לי ביטויים בספריו כנגד הדרדעים וכנגד הסבא של הרב קאפח שהוא אמר עליו שהוא "יצא חוץ לשורה" ועוד כל מיני ביטויים קשים.
עכשיו זה מוזר לי מאוד שרבנים אומרים דברים כאלה, כי אתה בכל זאת רב, ושמעתי שגם היה הרב קאפח גדול בתורה וברמב"ם וכתב ספרים הרבה.
אז מה העניין?
הרי בטוח אני שאף אחד מכם לא אומר שמותר לחלל שבת או לאכול חזיר ואתם מטיפים לשמור על התורה הקדושה ומצוותיה.
ואמרו פעם שהרב קאפח לא האמין בדברים שיש בזוהר אך לדעתי אז מה?
מה, הזוהר ניתן בסיני? זה בסך הכל דעות, שיתכן שהוא לא מסכים להם. מה אסור להיות מחלוקת בין חכמים, משום שגם בגמרא ובמשנה ישנם מחלוקת בין חכמים, בית שמאי והלל וכו', אז הרב קאפח לא מסכים עם דעה של רב מסויים אז צריך לכנותו כופר?
מה אתה הרב חושב על זה?
אני יודע שקשה לענות כי אתה גם נושא השאלה, אבל באמת אני שואל מתוך רצון לדעת וללמוד תורה ומצוותיה, ולהתרחק מכל מיני שטויות.
ואף הרב רצאבי נראה לי שהוא גדול בתורה וכתב ספרים שאני לומד בהם, אך ממש לא מבין מדוע הוא כותב דברים כאלה.
לא ידוע לי. ואני מעריך שלא. כי הוא תלמיד חכמים ויודע ספר ומורה הוראה. והוא יודע שאסור בשום פנים ואופן לפסול בני אדם או לפסול את ספריהם, רק אם חקר ודרש ומצא שהם נוהגים לומר, או לפרסם, דברים שנחשבים ח"ו לכפירה, וכל שאינו חוקר ודורש, או כל שמייחס לדעה, שלא נראית בעיניו, כדעה של כפירה, ופוסל בגין כך, נאמר עליו, "כל הפוסל - במומו פוסל". ולא עוד, אלא אפילו הוא תלמיד חכמים גדול ביותר, הוא מפסיד את חיי העולם הבא שלו. כמו דואג ואחיתופל, ועוד, שהיו ביניהם ראשי סנהדראות.
ולגופו של דבר, המחלוקת בעניין הזוהר, שפרצה בתימן, כבר אינה קיימת. אבותינו עלו לארץ הקודש והתוודעו אל מרכזי התורה ואל גדולי התורה, מכל העדות, וכל בר דעת מבני עדתנו יודע את האמת, שיש בתורת ישראל חלק נגלה וחלק נסתר, ליודעי חן. ושיש להקדים את תורת הנגלה, ורק לאחר שאדם מילא כריסו בבשר ויין (גמרא ופוסקים), רשאי הוא ללמוד מפי מקובלים אמתיים את תורת הסוד.
וכולנו יודעים היום שיש כללים כיצד לפסוק את ההלכה, כשיש סתירה, לכאורה, בין הזוהר לתלמוד. וידועים דברי הרדב"ז שהיה גדול בנגלה ובנסתר, וכן בין מנהג ובין הלכה, בין אמונת חכמים ואמונת אמת, ובין אמונה תפלה. וכל המתעלם ממציאות זו, ומנציח את המחלוקת, הרי הוא פלגאה, ויורש גיהנום. וה' יצילנו משנאת חינם.
וכדאי שתדע שבעניינים אלו, שוחחתי עם גדולי ישראל, ועם ראשי ישיבות ועם כבוד מו"ר הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א, ברחל בתך הקטנה, ללא כחל וללא שרק, והיו שהלכו למו"ר כדי לפסול אותו, ואני הסכמתי, שיבוא הרב שעמד בראשם, ואני והוא נתדיין בפני מו"ר הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א, וקיבלתי בכתב, מראש, כל פסק שייתן. אני הלכתי, והוא לא הגיע. ולאחר שהגר"ע יוסף שמע ממני, בירך אותי ועודד אותי, וכן הוא נוהג מאז.
כיוצא בדבר, הוא הצהיר ביום הזיכרון להגר"י קאפח זצ"ל, ודבריו מוקלטים, שלא היו שבע שנים טובות בדיינות כמו עם הגר"י קאפח זצ"ל, כשישבו יחד בדין (ודרך אגב, ישבו עמו הגר"י ז'ולטי זצ"ל, ויבל"א הגאון הרב אלישיב שליט"א), ושהוא מתפלל שיזכה למיתת נשיקה, כפי שזכה לה הגר"י קאפח זצ"ל.
אלו הם דבריו.
לסיום מחלוקת ארוכה זו, ונוציא מנשר שבו נצהיר כולנו שהננו מאמינים בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה בזוהר הקדוש, ובכל ספרי ההגות של גדולי ישראל, ובספר המקובלים, ונקבל על עצמנו, לטפח את האחדות בקרב בני העדה, ושנפעל יחדיו כדי להציל את בני עדתנו מפני החילוניות הנוראה, ומפני ההתבוללות שכבר הגיעה גם אלינו, בעוונותינו המרובים.