סוף זמן ברכהמ"ז
לפי רבנו, עד מתי מותר לברך ברהמ"ז אם שכח מיד כשסיים? כנ"ל לגבי בורא נפשות ועל המחיה
לק"י שלום וברכה לכבוד הרב!
ראשית, ברצוני להודות לכת"ר על תשובתו לשאלתי הקודמת. שנית, ברשות הרב ברצוני להוסיף ולשאול: מה דינו של בגד שנלבש אך לא ברכתי עליו שהחיינו - האם יש צורך לברך אף לאחר זמן?
תודה רבה לכת"ר!
בגד חדש שכבר לבשו פעם אחת, שוב אינו מברך עליו שהחיינו. עיקר הברכה בשעת הקנייה, ולפי המנהג בעת הלבישה הראשונה, לא לאחר מכן.
לפי רבנו, עד מתי מותר לברך ברהמ"ז אם שכח מיד כשסיים? כנ"ל לגבי בורא נפשות ועל המחיה
שלום לכבוד הרב.
1. כלל בידינו "כל המצוות מברך עובר לעשייתן" (חוץ מטבילת הגר). מדוע לגבי ברכת נטילת ידיים לסעודה מברכים אחר הנטילה? אם נאמר שהניגוב הוא חלק מהמצוה ואז יוצא עובר לעשייתן, הרי שבתשובה זו יש קושי כיון שאנו מברכים "על נטילת ידיים" ולא על ניגוב ידיים, משמע שעיקר המצוה היא הנטילה. (אני לא פוסק כמו הרמב"ם) האם בגמרא אין תיאור מדויק מתי לברך את ברכת על נטילת ידיים?
2. לפי מהרי"ץ ומרן אדם שרוצה ליטול ידיים לסעודה, יברך אחר הנטילה?
3. בפיוט "אשירה לאהוב" אומרים "ויהיה חתן זה כבלשן בן יאיר". מה מיוחד במרדכי? "ותהיה כלה זאת כאסתר בת דודו". מה מיוחד באסתר?
לק"י
לכת"ר הרה"ג רצון ערוסי כנהר שלום,
1. מה דינו של מי שנזכר אחרי ק"ש ששיבש מהותית את ברכת אהבת עולם של שחרית, לאחר מכן סיים את התפילה - האם ישלים אז את הברכה? ואם עליו להשלים - האם יש להוסיף לה פתיחה בשם ומלכות ולאחר כן להמשיך את הברכה כרגיל? או שמא די בכך שמוזכרים בברכה שם ומלכות בלשון שונה? או שמא הברכה סמוכה לחברתה מעצם מהותה למרות שעקב השיבוש, לא סמכתיה בזמן?
2. האם בעת השלמתה עלי להצמיד את הברכה הנ"ל לפרשיות ק"ש (כקורא בתורה)?
שלום לכבוד הרב.
הגמרא בשבת סוף קח תחילת קט מדברת על נטילת ידיים שחרית שלוש פעמים בגלל בת חורין השורה על האדם בלילה.
לשיטת רבינו, האם בת חורין היא רוח רעה ואיך גמרא זו לא נפסקה להלכה?
בפתות איזה ברכה מברכים המוציא או מזונות.
וגם אפשר להניח את הסיר של הפתות על פלטה בשבת?
שלום וברכה מארי, נאמר שאדם עתיד ליתן את הדין על כל מה שראו עיניו ולא אכל. אבל, מסופר לשבח על ר' חנינא, שאכל קב חרובים מער"ש לער"ש. מהי ההנהגה הראויה, וכיצד מתיישבים שתי המימרות? ברוך תהיה לעולם תחיה
יש שאומרים באופן קבוע ברכת השחר אחרי תפילת שחרית.
לפי מנהג תימן, היו אומרים ברכות השחר לפני התפילה בבית בעלות השחר.
וזה הנכון.
יש הלכה שאפשר רק אם הוא אנוס, שלא הספיק לומר בעלות השחר, ולא שיעשה לעצמו מנהג קבוע לומר אחרי התפילה.
מה הנכון בנידון זה?
שלום לרב
החילותי לשאול שאלה זו את הרב בכנס בחיפה, אך לא הסתייע לסיים התשובה. שאלתי מה דין עוגה בחושה, היינו כזו שבלילה רכה ודלילה היצוקה לתוך תבנית ונאפית בתנור. האם דינה כלחוח, וגם בקביעות סעודה אין ברכתה המוציא או שכיוון שזו דרך אפייה דינה כמאפה וניתן/צריך לברך המוציא בקביעות סעודה. וראיתי במדריך הברכות בסוף 'ברכת משה' כי 'עוגת טורט' ברכתה המוציא בקביעת סעודה. אבל עד כמה שידוע לי בלילתן של עוגות אלה רכה (על כל פנים של חלקן הלא מבוטל), האם זה על דעת כת"ר, ואם כן מה עיקר החילוק בזה מדין הלחוח?
תודה רבה.
שלום רב הרמב"ם אומר שאדם ישתה רק שהוא צמא
1. מה הכוונה? הרי ידוע שטוב לשתות (מים) כל פרק זמן מסויים בלי קשר אם הגוף דורש זאת אוו לא
לק"י לכבוד מה"ר רצון ערוסי, שלום. במש"כ הרמב"ם ברכות פ"א ה"ב מטעמת אינה צריכה ברכה עד רביעית. האם דווקא במשקים יש דין מטעמת? בתומ"ר.
האם התנאי להוצאת ידי חובת כל המסובין ע"י המברך מחייב התוועדות לאכילה משותפת?
בנסיבות שיש על השולחן רק פירות ממין אחד, האם כל אחד מברך בפני עצמו או אחד מברך לכולם?
היש צורך כוונת שומע ומשמיע ע"מ שהאוכלים האחרים יצאו י"ח בברכתו של המברך?