מתי אפשר לדון בבית משפט אזרחי

שלום כבוד הרב ברצוני לדעת מה משפט התורה במצב בו יש מספר אחים והירושה לחלוקה הינה משק חקלאי כאשר האפשרויות העומדות הן:
א. העברת המשק החקלאי לאח אחד ובמקרה זה שאר האחים לא יקבלו חלק בירושה
ב. מכירת המשק החקלאי וחלוקת הירושה שווה בין האחים כמו כן, האם התורה עושה הבחנה בחלוקת הירושה במצב בו ישנם אחים שמסודרים בחיים יותר והאחרים פחות... וכן האם התשובה היתה משתנה אם המצב היה שמדובר באח אחד וארבע אחיות, כלומר, האם התורה אומרת שהאח זכאי לכל הירושה? או שעדיין יש לחלק שווה בשווה
תודה על תשובתך

שמי מגיב אני סטודנטית לכלכלה במכללת אשקלון ובמסגרת לימודי הוטלה עליי משימה שהיא שאילת רב שאלה בנושא כלכלי בהיבט ההלכתי. שאלתי היא: ידוע שבימינו יש עמותות שעוזרות למשפחות עניות בארץ האם מותר עפ"י ההלכה לגבות מיסים מעמותות אלו ובנוסף האם מותר לגבות מיסים גם ממשפחות אלו? אודה לך מאוד אם תצרף רשימת מקורות שמהם נלקחה התשובה
בתודה מראש מגיב

לרב שלום,
האם ישנו מקור הלכתי כלשהו בגמרא המלמד על פומביות הדיון בבתי הדין או לחילופין דיון "בדלתיים סגורות" בבתי הדין? (כפי שמקובל לדוג' במשפט הפלילי בקטינים וכשמדובר בחומר מסווג וכו') ישנם יתרונות וחסרונות הגיוניים לדבר. שאלתי היא האם ישנה התייחסות הלכתית לכך. במידה ולא - כיצד יש/ראוי/רצוי לנהוג?
תודה רבה אביטל

אני מחפשת ציטוט מהמקורות המדבר על כך שעשיית משפט צדק הינו מלאכה קשה, וכי על השופט להעזר בכל כלי לצורך עשיית דין צדק. אודה לרב אם יוכל לעזור לי.

שלום רב, האם האישה יכולה לפנות לרבנות אחרי שהוגשה תביעה על ידי הבעל לבית משפט לענייני משפחה בנושא משמורת ילדים? העניין הוא ילדים בני 9-13 שמסרבים לראות את אביהם עקב התנהגות משפילה שלו אליהם וניתוק הקשר מצידו למס' שנים. אחרי הסדרי ראייה במרכז קשר שלא הצליחו האב פנה לבית משפט לבטל מזונות ולבקש עליהם משמורת. האב חילוני האם והילדים דתיים - הוא מנסה להקשות ולהפריע בכל דרך.
תודה.

בעקבות סיכסוך שהתפרץ בבנייננו המשותף עלו מספר שאלות שאודה להתייחסותך ולקביעתך ההלכתית: בדירתנו מתגוררת רופאת ילדים ובקומה שמעילה טכנאי. שניהם נותנים שירות בביתם. בעקבות זאת בכניסה לבית נמצאות עגלות ורכבים של המבקרים בשטח הציבורי אשר גורמים למטרד הבניין. האם קיימת הלכה האוסרת על אותם מבקרים להשאיר את עגלות התינוקות או מכוניתיהם בכניסה לבניין? אשמח בתשובתך את תתייחס למקורות הלכתיים על מנת שאוכל לפנות לועד הבית עם עובדות מבוססות. שנדע רק בשורות טובות ענת

1. האם ניתן לזמן לדין תורה שופט ערכאות דתי אשר טעה בודאות בשיקולי פסק הדין וחייב את הזכאי והצדיק את החייב.?
2. כיצד זה מתבצע?
3. על מה ניתן לתבוע עורך דין חרדי שהגיש תביעה אישית שלו כנגד אדם דתי לקוח שלו בערכאות, מבלי לזמן לדין תורה לפני כן? ומה דינו של פסק הדין שניתן בערכאות במקרה זה?
4. האם ניתן לממש פסק דין תורה על ידי תביעה בערכאות?
בתודה

לכבוד הרב רצון מכיוון שדעתך מאוד חשובה לי ואני מאוד נהנה לשאול את כבודו שאלות ולקבלם כפסק הלכה. שאלתי היא אם אני אלך להצביע ( מה שעדיין בספק) למי עליי להצביע? איני רואה מישהו באמת ראוי!
תודה מראש

שלום הרב, לכאורה, לפי השו"ע (חו"מ כו, א) הדבר אסור, אך האם בפרקטיקה של בי"ד הרבניים בימינו יש תוקף להסכמת הצדדים להישפט בפני בי"ד פסול? האם הרב יקבל צדדים (או ערעור של צד אחד) בבית הדין לאחר שהם התדיינו בבית דין אחר (והם הסכימו ביניהם מראש שהם יקבלו עליהם את הכרעת אותו בית דין פסול?) האם יש הבדל בין בי"ד שהוא לכולי עלמא נחשב כפסול לבין בי"ד שיש צדדים להקל בו (בית דין ישראלי)?
תודה רבה, איתמר