דילוג לתוכן העיקרי

כללי

שאלה

1. יורנו כבוד הדרתו ולאחר בקשת מחילה לעניין מה שכתב בתשובתו לעניין כיסוי שער האישה, שמנהג בנות ונשות תימן לכסות שער ראשן. (לשאלה מיום 11/8/05) ובטוחני כי לא נעלמה מעיניו, שלרבינו אחת הנשואה ואחת הרווקה מכסות שער ראשן. ומדוע לא כתב זאת אלא על צד המנהג?
2. ועוד יורנו לעניין "בין השמשות" לערב ת"ב שחל בשבת האם יאסר כבין השמשות שליום הכיפורים באכילה ושתיה אע"פ שזמן שבת הוא?
3. וכן לעניין היולדת הנתונה בשעת לידה מבוהלת ופחודה וזקוקה לתמיכה מבעלה באחיזת יד, ואין תחליף. כבר שמענו דעת הרב אהרון קאפח שיראה לו להיתר עניין זה כשם שמדליקין הנר בפני הסומה ליישב דעתו. יורנו רבינו עניינים אלו ושכרו כפול מן השמים. עשהאל.

תשובה

1. אכן כן. אלא שבימינו נוהגים להשתמש במילה מנהג, גם לגבי שיטה הלכתית, כגון נוהגים כהרמב"ם, נוהגים כמרן וכיו"ב. ולכן כשאומרים מנהג תימן בסתם, יש שביטוי זה כולל שיטתם ההלכתית.
2. מצד הדין אסור להתענות אפילו בספק שבת. ולכן אם אדם לא הספיק לאכול ביום שבת, והוא רעב, ומונע עצמו מלאכול בין השמשות בגלל תשעה באב, שכל איסורי מדרבנן, הרי שיש מקום להקל שיאכל בין השמשות בנסיבות כאלה. שהרי אם לא יאכל הוא כמתענה בשבת. אלא שעליו להבדיל על הכוס, בלי נר ובלי בשמים, כדי שיהא מותר באכילה. אולם לכתחילה אין אנו אוכלים סעודה מפסקת בין השמשות בת"ב שחל במוצ"ש, שהרי אין עלינו חובה לאכול בשבת, לרבות בין השמשות, רק לגבי איסור תענית יש להחמיר לכתחילה שלא להתענות בין השמשות בשבת.
3. לעניין היולדת, אם אכן זהו המצב, מותר, אבל רצוי שישתמש בכפפה או במטלית חוצצת.