1. אסור.
2. כל שיש אפשרות שמישהו, בעל, אישה, בעל הדירה, לרבות שותף או עובד, או עובדת, כמו כניסת עובדים לחדר של הרופא או של הרופאה, יכול להפתיע ולהיכנס, אין גזירת ייחוד. בגלל חששם של המתייחדים שמא יופתעו וייכנס לאותו מקום, מי שרשאי, ויכול, ואולי גם אמור להיכנס.
3. לא. כי בכל כלל יש יוצא מן הכלל, ויש מצבים שבעל נזכר ששכח משהו בביתו, או נאלץ בגלל עניין בריאותי, או כל סיבה אחרת לשוב על עקבותיו לביתו, שלא כהרגלו בכל יום.
4. הכל נידון לפי מקום ההתייחדות. אם חדר ההתייחדות נעול וחלונותיו סגורים, וכאמור, אין גורם שיכול להפתיע ולהיכנס, יש גזירת ייחוד. אף שבחדר סמוך אין גדר התייחדות, בגלל שהחלונות פתוחים, או יש פתחים פתוחים.
5. אני חוזר על הכלל שבמקום שיש חולה שאין בו סכנת חיים, מותר להתרפא באיסורים, כמו ערלה, אבל שלא כדרך הנאתו, כגון סיכת הגוף בלימון של ערלה, או שמן של זיתי ערלה. ואם השימוש באיסור הוא דרך אכילה, צריך שיהי מר מעורב בו, כגון מציצת כדורים מרים, שעשויים מערלה, או בליעתם. הוספנו וכתבנו, שניתן להתיר גם בליעת חומר רפואי מערלה, גם שלא נפגם טעמו, אבל כשאותו חמר נמצא בקפסולה, והחולה בולע את הקפסולה. ואין הנאת גרון מן האיסור. ועל דרך זו תדון בכל דבר.
6. ככלל, צריך האדם להימנע מלפתח יחסי חיבה וקרבה כלפי בעלי חיים, במיוחד בדורנו, שדבר זה של ההתחברות כלפי עולם החי הופך להיות תופעה, ויש ואתה מופתע לראות בני אדם שכל כך מטפחים בעלי חיים עם טיפול מסור, לרבות חיבוק, ליטוף וטיולים יומיומיים, כשאותם בני אדם נמנעים מפו"ר ומטיפול מסור בילדים ובילדות. ואין ספק שיש שורשים לתופעה זו וגם השלכות. ולא שאני אומר, שאין האדם רשאי לטפל בבעלי חיים, ואף להתיידד עמם, אך עם פרופורציות מתאימות, ובמיוחד שלא יהיה חלק מאותם שז להם חלק מהווי החיים שלהם, כשכאמור, טרם ראינו אותם באדיקותם בהבאת ילדים לעולם, או בטיפול מסור בילדיהם, או בהשכמה לתפילה ולבית המדרש, והשכמתם לטייל עם כלביהם וכו'. ולכן, לאור הנ"ל, גם ביום חול, יש להימנע מליטוף חתול. ובשבת, יש לזכור, שבעלי חיים הם מוקצה, ואין להגביהם ואין להזיזם ממקום למקום, אך נגיעה מותרת. וכל נגיעה שאין בה פסיק רישיה של השבת שערות, מותרת.
7. אין הדבר נראה לי, כי כפי שכתבת, אחר שהחדירו לאוזנו יכול הוא לפרוש הנייר המגולגל, אע"פ שאולי הוא כבר מגואל. לא כן לחדד קיסם בשבת, אסור מדין עשיית כלי. וכן כל כיו"ב.
8. אין להימנע במקרים אלו מלמסור ד"ש.