1. אם אין לו פרנסה ממקור אחר, ואם הנשים הרוקדות הן צנועות בלבושן, ובאופן ריקודן, אין מצבים של חשיפת מקומות שצריכים להיות מכוסים - מותר.
2. אין לראות ריקודים מעורבים. ולכן אין לצלם ריקודים כאלה, גם אם אין לו פרנסה אחרת.
3. רבינו, תשובה, ב, ה, כתב: "ושבח גדול לשב (=בתשובה) שתודה ברבים. ויודיע פשעיו להם. ומגלה עבירות שבינו ובין חברו לאחרים. ואומר להם, אמנם חטאתי לפלוני ועשיתי לו כך וכך, והריני היום שב וניחם. וכל המתגאה ואינו מודיע אלא מכסה פשעיו, אין תשובתו גמורה, שנאמר מכסה פשעיו לא יצליח". במה דברים אמורים בעבירות שבין אדם לחברו. אבל שבינו לבין המקום אינו צריך לפרסם חטאו, ועזות פנים היא לו אם גילם. אלא שב לפני האל ברוך הוא, ופורט חטאים לפניו (=רק לפני ה'), ומתודה עליהן בפני רבים סתם (=מבלי לפרט החטאים שבינו לבין ה'). וטובה היא לו, שלא נתגלה עונו, שנאמר, אשרי נשוי פשע כסוי חטאה". עכ"ל. הראב"ד, בהשגתו על רבינו, כתב: "וכן בעבירות המפורסמות ומגולות, אע"פ שאינן עם חברו, שכמו שנתפרסם החטא, כך צריך לפרסם התשובה ויתבייש ברבים". וכתב הכס"מ, שם, שגם רבינו מסכים שעבירות בינו לבין המקום שעשאם בפרסום, שיכול לומר שעשאם, שהרי אינו מגלה דבר שלא ידעו. שהרי העזות היא, כשהוא מגלה לרבים עבירות שעשה בינו לבין המקום, והם לא ידעו. וכתב הכס"מ, שרבינו לא כתב שיש שבח לשב בתשובה שפרסם עבירות שבינו לבין המקום שעשאם בפרסום, כמו שכתב לגבי עבירות שעשה בינו לבין חברו. כי אין עליו פרסמם, שמא יש מי שלא ידע שהוא עבר אותן עבירות, אבל "אין לו להעלימם. כשיאמרו לו עברת עבירה פלונית, לא יאמר לא עברתי, כיון שנתפרסם, אלא יאמר עברתי ואני שב בתשובה שלמה לפני המקום".