ראשית, אין למדים מן התמונות, כי התמונות לא תמיד נעשו באופן מיוחד לפי הזמנת מארי, ולפי הנחייתו. שנית, יהודי תימן נהגו לאכול ירק בשעת הסעודה, בכל ימות השנה, כמו תרי, פטרוזיליה, צנון ועוד. לפי מיטב ידיעתי, במידה והם אכלו עלי חסה או מרור, היו אלו עלים, כי יהודי תימן היו מנומסים, מעשיים והגיוניים, ולכן הירקות היו עלים עלים, שטופים היטב, וכל מי שאכל עלי ירק, היה מסתכל על העלה הסתכלות כללית, ומשלא גילה משהו מיוחד, היה מנער את העלה מן המים שעליו, וכן אם יש משהו עליו היה ניתז, ולאחר מכן היה תולש את העלים לשם אכילתם ומשייר את הקלחים. ולכן נראה שכן יש לנהוג: להפריד את עלה החסה, לשטפם היטב ולהניחם על השולחן של ליל הסדר כמנהג אבותינו ואחרי שכתבתי דברים אלו, חזרתי ושאלתי זקנים, ורובם ציינו שתלשו עלים ושטפו אותם, כמתואר למעלה, אך היו שציינו שעיקר בצנעא, ששטפו ראש חסה שלם והגישו על השולחן, ובעת הסעודה תלשו עלים עלים, כמתואר לעיל. אבל צריכים לדעת שבתימן החקלאות היא טבעית ולא מלאכותית, ולא היו שכיחים תולעים. לא כן בארץ. ולכן בוודאי שבארץ שהתולעים שכיחים, יש להקפיד לפחות לשטוף כל עלה היטב, ובעת האכילה להסתכל עליו היטב ולנערו, ורק לאחר מכן לאכלו.