והוא רחום
שלום רב!
שמעתי שאלה מהותית וטרם קיבלתי תשובה הולמת: למה מייד אחרי תפילת נעילה לאחר שכל עוונותינו כופרו לכאורה אנחנו אומרים מיד "והוא רחום". הרי זה כאילו אומר שבעצם לא כופר בכל או כלום.. אשמח לתשובתך בהקדם כי זה נושא אמוני שמציק לי.
תודה.
שתי תשובות בדבר: א) טופס תפילות אמרינן, כמו שלא שנינו לשונות של בקשת צרכים מברכת המזון בשבת, כדי שנשמור על הטופס של כל יום. וכן טופס ברכות, כמו בהבדלות שיש בברכת ההבדלה, שאנו אומרים בין ששת ימי המעשה, גם במוצאי יו"ט או ר"ה, או יוה"כ. וכך גם כאן אומרים והוא רחום כטופס תפלות ואין משנים בגלל הנעילה.
ב) הלוואי שאנו נגיע למצב שאחרי הנעילה אכן הצלחנו להתחרט ולהתוודות על כל חטאינו, באופן שנשארנו לחלוטין בלי שום חטא, כי לצערנו, יש חטאים שאין אנו זוכרים אותם. ויש חטאים שאנו נכשלים בהם, כמעט בכל רגע, בעיקר בין אדם לחברו, כגון לשון הרע, יחס לא הוגן כלפי חבר בבית הכנסת ועוד. והיו שגמרו לסעוד אחרי צאת יום הכיפורים, ורצו לקיים זריזין מקדימין. ופנו לקיים את הסוכה, והשכנים טענו, שהדבר מפריע להם באותה שעה, ורבו ביניהם עם קללות ומכות. והוא רחום יכפר עוון. ודי לחכימא.