שלום כבוד הרב
1) הרב כותב שמותר לקבל איסור אפילו שלא נפגם טעמו אלא הוא טרי וטעים שלא כדרך הנאתו דרך הזנה מלאכותית או כדור לחולה שאין בו סכנה ואפילו ערלה... האם בפסח כאשר אין הכדורים שייכים ליהודי או שההזנה מלאכותית ניתנת לו בבית חולים של גויים יש היתר לעשות זאת עם חמץ שלא פגום כלל אל טעים וטרי?
2) רשום שמותר לחולה שאין בו סכנה לעשות עבורו איסור דרבנן בשינוי... האם מותר למשל לקנות עבורו בחנות בחו"ל בשבת תרופות? בשש"כ כתב שמותר לרופא לנסוע בתחבורה ציבורית בחו"ל עבור חולה שאין בו סכנה ואפילו לשלם לנהג אם אין ברירה... משמע שגם מותר לקנות תרופות בחנות מהלכה זו לחולה שאין בו סכנה?
3) אדם שעובד במכולת ובהפסקת הצהריים שלו אוכל שם בחדר של העובדים ויש שם כמה שולחנות אך כמובן יושבים מעורב ללא הפרדה... האם יש היתר לאכול שם כאשר ישנו שולחן קטן ריק? אך שולחנות שליד זה גם נשים וגם גברים מעורבבים? יש איזה 8 שולחנות שם זה לא חדר ממש גדול... הרי במסעדה מצד הדין לא ראיתי שיש איסור מצד הצניעות לשבת שם
4) האם מותר לגנוב מגנב חפץ כדי להחזירו לבעליו?
5) לאחר שחרית בשבת לוקח גבאי את כל החומשים שנמצאים בסטנדרים הקטנים של המתפללים ומחזירם לארון, לא מובן מדוע אין בזה איסור מצד בורר כאשר הוא מסדרם שם יפה? הרב עובדיה יוסף שליט"א התיר זאת... האם אין בעיה גם מצד הכנה משבת לחול כאשר מסדר זאת יפה? הרי מספיק בשביל הסדר בבית כנסת לשים בערמה בצד ואח"כ לסדר
6) האם אדם שרואה נחש ברחוב שאינו יודע אם הוא מסוכן או לא יכול לירות עליו באקדח בשבת? שמא הוא מסוכן.. הרב אמר שירי זה איסור דאורייתא של מכה בפטיש בגלל הכדור וראיתי שהרב התיר לירות באקדח על נחש מסוכן שנמצא בבית אפילו שאין רודף אחריו... מה הדין כאשר יש ספק ולמשל בנחש שאני פתאום אראה בימינו ברחוב?
7) מזוזה שאדם מחזיר בשבת לבית קיבול מוכן יש מתירים ויש אוסרים.. ושמעתי שי"א שבגלל שאי אפשר לגור ללא מזוזה בזה מכשיר את הבית לדור בו ולכן עובר על איסור בונה... האם לדעת המחמירים בכך יש בזה איסור דאורייתא או דרבנן? כי נשמע שזה לא הגיוני להגיד שהדבר הזה הוא בונה דאורייתא שמכשיר את הבית לדור בו..
8) האם מי שנדר לשחק כדורגל זה נדר דרבנן או דאורייתא? שמעתי שחייב לשחק כדורגל כיוון שזה נדר דרבנן, נשמע לי תמוה, האם יש נדר דרבנן כזה על דברי חול? ורק בדברי מצווה מהתורה יש נדר?
9) מי שהלך למקווה כלים שנמצא ברחוב ובאמצע הטבילת כלים הלך לשירותים ויצא מהם וחוזר להמשיך את טבילת הכלים שהיה באמצע.. האם צריך לחזור לברך שנית? או שאין בברכת טבילת כלים הפסק כיוון שהיא כמו ברכת מזוזה, שכן שמעתי שהמברך על טבילת כלים וטבל כמה ופתאום הביאו לו כלי חדש שלא היה בדעתו אין צריך לברך עליו... או שכן? אם הרב קצת יוכל להגיד שאלמד
תודה רבה...
1. מותר לעשות כן לחולה, וכן לחולה בבי"ח של גוי בפסח, כי מדובר בקיומו, ושאין לו תנאים אחרים.
2. אם אין דרך אחרת, מותר. אבל יכול הוא לומר לגוי לעשות לו כן, ואז כבר מדובר בתרי דרבנן.
3. השאלה לא ברורה, הרי האיש הזה עובד יחד עם נשים, אלא שעליו למעט באיסורים, או לדאוג שפחות ייכשל. ולכן מוטב לשבת לבד בשולחן קטן, אף שבקרבתו נשים, מאשר ישב בשולחן גדול ליד נשים, ואפשר שהם נוגעים זה בזו. וכן שיאכל מהר ויסתלק מן המקום, ולא שיישאר שם לשיחות נפש, וכן כיו"ב. כללו של דבר, במלחמה מתוחכמת צריך להילחם עם יצר הרע בכל המצבים ובכל הנסיבות.
4. לא.
5. כי תערובתו אינה בגדר תערובת לעניין בורר, וכן בנטילתן מן הסטנדרים מונעים נפילתם, וכן אין לחשוש למכין למוצ"ש.
6. מחללים שבת גם על ספק פיקוח נפש.
7. אם הנרתיק קבוע בדלת, והוא רק מכניס לתוכו את המזוזה, ושם למעלה את השסתום, שניתן להיפתח בכל עת, מותר. ואין בזה בונה, ואין לקבוע מזוזה משום מתקן מנא, כי הבית אינו כלי, והאיסור לגור בדירה שאין בה מזוזה, אינו לאו אלא ביטול עשה.
8. גם נדר על מעשה חולין שהוא מותר, הוא נדר מן התורה. ומן הסתם כוונתו לחול ולא לשבת.
9. לפי הרמב"ם, אין ברכה לטבילת כלים, אבל גם לאלה שמברכים על טבילת כלים די בברכה אחת על כל הכלים שלפניו שרוצה להטבילם, וגם אם ניאלץ להפסיק באמצע לצורך שירותים.