כתב הרמב"ם (בהל' ת"ת פ"א יא - יד) כל איש מישראל חייב בת"ת בין עני בין עשיר... חייב לקבוע לו זמן ללמוד תורה ביום ובלילה שנא' "והגית בו יומם ולילה". גדולי חכמי ישראל היו מהן חוטבי עצים ומהן שואבי מים ומהן סומין ואף על פי כן עוסקים בתורה ביום ובלילה וכו'. הל' יד כיצה היה בעל אומנות, יהיה עוסק במלאכה שלוש שעות ביום ובתורה תשע... ובפ"ג טו אע"פ שמצוה ללמוד ביום ובלילה אין אדם למד רוב חכמתו אלא בלילה לפיכך מי שרצה לזכות בכתר התורה יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפילו אחד מהן בשינה ואכילה ושיחה וכיוצא בהן. יכול אדם לעסוק בכל מקצוע לפרנסתו (פ"ג יא) ובלבד שיהיה במקום צנוע ויאפשר לו לקבוע עתים לתורה.