1. לגבי מורנו הרב יוסף קאפח, נהגו אבותינו לכתוב תנאי זה בכל השטרות ובכללם גם בשטר הכתובה, אלא שבשאר השטרות היה צורך, ובשטר הכתובה לא היה צורך, כי אין החיוב בכתובה נשמט בשביעית. ורק בגלל השיגרה כתבו תנאי זה גם בשטר הכתובה. וכך נהג מורנו הרב יוסף קאפח כשעיצב שטר כתובה תימני, שילב תנאי זה בגוף שטר הכתובה, לא כמו בתימן שנהגו לכתוב תנאי זה רק מאחורי שטר הכתובה, במקום שבו פירטו את סכומי הנדוניא.
2. אין להפריז למעלה, ואין להפריז כלפי מטה. והסכום צריך לשקף תוספת כתובה שאפשר להתפרנס בו לשנה. ולהוסיף לז הערך הנדוניה שהכניסה. דרך אגב, היה מקרה שביה"ד הרבני הגדול נתן תקוף לסכום כתובה זו בסך מיליון ש"ח.
3. בתימן נהגו לפרט הנכסים שהכניסה, בימינו כדאי לגלמם בערך כספי בסכום מסוים. ועתה נוהגים לנקוב בסכום אחד שכולל גם תוספת כתבוה וגם ערך הנדוניא.