יציקת מים חמים בשבת לתוך סיר שיש בו תבשיל שהולך ומתייבש, שגם הוא מונח על האש הטרידה את גדולי הראשונים ואת גדולי האחרונים ועד ימינו, כי מציאות כזו היא שכיחה. עיין יחוה דעת, ח"ד, כב, על חילוקי הדעות בין הראשונים ובין האחרונים, ועל חילופי המנהגים בין העדות, או המקומות השונים. כשהוא הכריע לאיסור, אפילו מקומקום שיש בו מים רותחים שנמצא על גבי האש, וכל שכן ממצקת כפי שאתה מתאר, ועיין בשו"ת מגן שמש להרב משאש זצ"ל, ח"א, סימן, ועוד סימנים רבים. וגם בספרים שהוציא לאחר מכן שהתיר אם המים חים ולא הצטננו. גדרי המחלוקת הם אם יש בישול אחר בישול בלח ובמים, שהאוסרים טוענים שיש בישול אחר בישול בלח, וכל שכן במים, ולכן מים חמים שיוצקים אותם מקומקום שעל גבי האש, הם עירוי מכלי ראשון, המים מצטננים מעט, והם יחזרו ויתבשלו בתבשיל שעל גבי האש. והמתירים טוענים שאין בישול אחר בישול בלח ולכן הם מתירים ליצוק מים חמים לתוך תבשיל שמתייבש. ועמדתנו היא לאיסור, כי במים בוודאי שיש בישול אחר בישול, אלא אפילו במוצק שאין בישול אחר הבישול, הני מילי לעניין פטור מחטאת או ממיתה, אבל יש איסור להניחו על גבי האש, מדרבנן, משום עובדין דחול. ולדידנו הפלטה היא אש, אע"פ שהאש מכוסה. ולכן גם אם יזרה מים רותחים מקומקום שעל גבי האש לתוך התבשיל המתייבש והולך שהוא על גבי האש, אסור לפחות מדרבנן. ואם הגביה את הקומקום, לדידנו אסור להחזיר אותו על גבי הפלטה. וכל שכן שיש לאסור שימוש במצקת, כמתואר בשאלתך, כי בוודאי שהמים יצטננו מעט, ואינם כמו מים רותחים שיוצקים אותם מקומקום שהיה על גבי האש. ובמיוחד שצריכים אנו להתרחק תכלית הריחוק משימוש במצקת בתבשיל שעל גבי האש (לא במיכל, אלא בתבשיל), כי ההגסה בתבשיל שעל גבי האש, אפילו בתבשיל כבר מבושל, ההגסה היא מצורכי הבישול, ואסור מן התורה. וא"כ מה בידו לעשות? שייקח את הסיר עם התבשיל שהתייבש, רק סמוך לאכילה יורידנו מעל גבי האש, ויצוק מים חמים לתוכו (לא מים קרים), ויערבב התבשיל במצקת, כי הגסה בתבשיל שאינו על גבי האש מותרת כמבואר בשו"ת הרמב"ם, ויאכל. או אם הבחין בתהליך ההתייבשות בלילה רחוק מזמן האכילה, יוריד הסיר מעל הפלטה, יצוק לתוכו מים חמים, יערבבנו במצקת, ויניחנו רק על גבי מיחם מים, לא על גבי הפלטה. ואם ישראל משמרין את השבת כהלכתה מיד הם נגאלין.