א. מה נוסח הברכה? (האם בא"י אמ"ה הטוב והמטיב או כמו הנוסח "'הארוך" כפי ברכה רביעית של ברהמ"ז).
ב. האם ניתן לברך 'הטוב והמטיב' על הולדת בת? (מי מברך?)
ג. ילדה אשתו זכר, מברך הטוב והמטיב (שו"ע רכג ע"פ גמ' ברכות נט) מדוע הרמב"ם לא פסק גמרא זו?תודה רבה!
א. בא"ה אלקינו מלך העולם הטוב והמטיב.
ב. בגמרא ברכות, נט, הובאה ברייתא בה נאמר שאם אמרו לו לאדם שילדה אשתו זכר מברך הטוב והמיטיב, ומזה משמע שאין לברך על לידת הבת. עיין מ"ב, או"ח, רסג, ס"ק
ב. אפילו היו לו הרבה ילדים זכרים והוא תאב לבת. אולם רבינו, וחבל פוסקים רבים לא הביאו ברייתא זו להלכה, עיין עיניים למשפט להרב אריאלי, על ברכות, שם, שיש חבל פוסקים שהביאוה להלכה. ויש ניסיונות שונים להסביר פשר ההשמטה שרבינו השמיט הלכה זו. ולי נראה דווקא בכיוון העיתוי של הערוך שולחן, או"ח, רכג, ב, שמדובר באדם שתאב שאשתו תלד זכר, ואמרו לו, בישרו לו שאשתו ילדה זכר. וכיצד נפסוק הלכה לפי תאוותו של אדם מסוים, הרי זה כבר כלול בהלכה שאם שמע שמועה טובה מברך הטוב והמטיב. היש הגיון לקבוע שדווקא על לידת זכר ולא נקבה, רק בגלל תאוותו של בן אדם מסוים. אתמהה. ולכן כל אדם לפי תאוותו, יברך על השמועה הטובה לו. ובאמת שגם התכאליל של יהודי תימן לא הביאוה כלל. ושאלתי זקנים רבים, והם העידו שלא בירכו לא הזכר ולא הנקבה, ומורנו הרב יוסף קאפח על הרמב"ם, ברכות, י, אות ז, כתוב שסמכו על ברכת שהחיינו על המילה שעולה למילה ולבשורה. ואף שגם אשתו נהנית, הרי כיון שבירך שהחיינו זו על המילה שרק הוא יכול לברך אותה, יצא ידי הטוב והמטיב, והעיד שמנהגנו לברך הטוב והמטיב, אם נולד מהול, ויש רק הפת ברית, שבשעת הטפת ברית, מברך הטוב והמטיב. וזהו חידוש גדול בשבילי.
