ברכות דברי מאפה תמניים מתי מזונות מתי המוציא
ידוע לי שיתכן שיש דעות שונות בענין וכל אחד כמובן צריך ללכת לפי רבו שמעתי ברדיו מהרב אברהם יוסף שליט"א שג'חנון וקובנה (בצק עלים עם הרבה מרגרינה) ברכתם מזונות וגם אם אדם יאכל יותר מ224 גרם כשיעור סעודה קבועה עדין יברך עליהם מזונות ועל המחיה כיון שהם מבושלים בתוך סיר סגור כמעשה קדרה (אינם רואים פני אש) וכן אמר על כל דברי המאפה התימניים
1. קודם כל האם יש סברה אחרת בענין
2. האם מלאווח הנמכר בחנויות שמגיע בצורת בצק וממחממים אותו ומשחימים אותו במחבת האם כשאוכלים ממנו שיעור כדי סעודה קבועה האם ברכתו עדין תהיה מזונות - כלומר האם אפיה / השחמה במחבת על האש נקראת מעשי קדרה (כיון שהאש לא מגיעה אליה ישירות כמו בתנור אלא יש מתכת מפרידה לאש שמתחתיה) או שנהיה צורך בנטילת ידיים במוציא ובברכת המזון (והערה שמים על המחבת קצת שמן כדי שלא ידבק)
1. דעתי בעניין זה שונה. כל בצק שנתבשל - ברכתו מזונות, ואפילו קבע עליו סעודתו. בצק שנאפה - ברכתו המוציא אם יש עליו צורת פת. וברכתו מזונות אם אין לו צורת פת. ואם קבע עליו סעודתו - ברכתו המוציא. בישול הוא כשהנוזל מים או שמן וכיו"ב בכמות גדולה שהבצק צף בתוכם, כמו סופגנייה, כופתאות וכיו"ב. ולא די בשמן בקרקעית הסיר, או בין העלים. מאפה לדידי, הוא אפילו בסיר, כמו כובא דארעא, ואפילו בסיר סגור, הזיעה שמתהווה בסיר סגור אין בה כדי לתת לבצק שם של בישול.
2. המלאווח המתואר בשאלה, וכן הכובאנה, הם לדידי מיני מאפה, אלא שאין להם צורת הפת, ולכן ברכתם מזונות, ואם קבע סעודתו עליהם, נוטל ידיו בברכה, מברך המוציא, וברכת המזון.