דילוג לתוכן העיקרי

רשויות השבת2

שאלה

שלום לרב
1. מדוע רק דרכים שמפולשין למדברות, יערות ושדות נחשבים לרשות הרבים? מהיכן למד זאת רבנו? חז"ל ביטלו עשיית מצוות בשבת "גזרה שמה יטלטל ברשות הרבים" ולפי התיאור של רה"ר לדעת רבנו כמעט ואין מציאות כזאת!
2. האם כבישים בין עירוניים נחשבים לרשות הרבים? מה הדין בכביש הערבה? כביש 4? וכו..
3. בפרק ט"ז הערה כט, כתב מארי: "ומותר לכתחילה... גם לדעת רבנו שיש רה"ר דאורייתא", למה התכווין מארי? והרי בפרק י"ז הלכה י' כתב רבנו בפירוש שאין צורת הפתח מועיל בהכשר רה"ר! האם ייתכן שמארי סמך על צורת הפתח לגבי רה"ר?
4. בדין "צורת הפתח מן הצד", מדוע פסק השו"ע דלא כרבנו והרי"ף? כיצד היה מסביר זאת מארי? האם אתה מתיר לסמוך על חוטי החשמל לכתחילה?
5. אמלתרא מועיל לגבי מבוי למעלה מעשרים אמה, האם אפשר אפשר להניח לכתחילה נרות חנוכה למעלה מעשרים אמה? שהרי הנרות נראים היטב ובולטים יותר מאמלתרא וזה יהיה ק"ו. בברכה ותודה יחיאל כולל כפר הרא"ה

תשובה

1. עיין בדברי מארי, שבת, יד, א, אות ב, שרבינו פירש סרטיא ופלטיא, מדברות ויערות ושדות. כמו כן, לדעת שבימיהם הערים היו קטנות. שכונה נקראה כל שלושה בתים, והיו ערים שנקראו עיר היחיד, שבנה אותה או קנה אותה יחיד. ולכן היה זה שכיח שרחוב או דרך היתה מפולשת מתחילת העיר ועד סופה (שכאמור, היא היתה קטנה), עד לשדה הסמוכה לעיר, ואשר הקיפה את העיר. נהפוך הוא בימינו, שהערים גדולו ויש רחובות רבים, ואין כמעט רחוב מפולש עד לשדות, כי לערים המוניות, יש להקל בימינו.
2. לאור האמור לעיל, אפשר שכן, כשאר כביש בינעירוני באמצע המדבר, או השדה, כדברי מארי, שבת, יז, י, אות יז.
3. עיין דברי מארי שם. צורת פתח כסתום דמי כשהוא מסביב ליישוב או חצר, אבל לא לסתום רה"ר שאינה ביישוב או רה"ר שחוצה עיר לשתיים, באופן שכל חצר נחשב לעיר בפני עצמה.
4. אם הבנתי שאלתך, השו"ע והאחרונים מפרשים שצורת פתח, כפי שנאמר בהלכה, כפשוטה, קנה מכאן וקנה מכאן, וקנה על גביהן. ומארי בדעה שגם מן הצד כמו עמודי חשמל, נחשב כקנה על גביהן.
5. כתב רבינו בפיהמ"ש, פ"א, עירוין, שהאמלתרא מחמת פלאיותה, מסתכלין בעוד שנרות דולקים הם דבר שבשגרה.