עובר לעשייתן
שלום כבוד הרב לפי י מיטב ידעתי אין לעשות כל מלאכה בזמן ברכה, ולכן רק עם סיום הברכה מקיימים את המצוה(עובר לעשייתן). ראיתי הרבה מקהילותינו שנוהגים להתחיל במצוה לפני סיום הברכה כגון: ציצית, מילה, בציעת הפת וכו' האם יש מקור למנהגם?
השאלה לא מדויקת. מה עניין מלאכה לשאלתך. שלא ברכות המצוות וברכות הנהנין יש לברכן קודם לעשיית המצווה, וקודם להנאה, כשמדובר בברכת הנהנין. יש מצוות, שצריכים לדקדק בהן, כגון ספירת העומר או טבילה או מילה. כי אם כבר ספר, אין עוד לברך, ואם בירך אחר הספירה, הברכה היא לבטלה, וכן לגבי הטבילה. וכך לגבי ברכות הנהנין, אם כבר אכל, וגמר לאכול, על מה יברך, לא כן לגבי מצוות מתמשכות, כגון ציצית ותפילין, גם אם לא בירך עובר לעשייתן, יכול הוא לברך כשהן עליו. וכן לגבי אוכל שהוא ממשיך לאכלו, שיברך בזמן שנזכר ויאכל. וכל מי שאינו נוהג לפי הכלל שכתבתי אינו נוהג כהלכה.