לק"י הואיל ואין עיתותי בשליטתי, בקשתי מחבר בבית מדרשינו לרשום לך את הרשימה הבאה: על פי העיקרון שהמגילה דומה בהלכותיה לספר תורה נהגו אבותינו לסיים כל עמוד בסוף פסוק כמו בספר תורה חוץ מהעמוד שבא לפני עשרת בני המן. יש מהמגילות החדשות יותר שכתבו מגילות "המלך" (שכל עמוד מתחיל במילה המלך). כמות השיטין בכל דף ודף היה בן 19 ל -20 שורות ואפילו במאוחרים יותר 21 שורות. במגילות הקדומות ואף חלק מהחדשות לא הקפידו להניח את עשרת בני המן בעמוד בפני עצמו אלא חצי עמוד תחתון הספיק לעשרת בני המן. היום ב"ה ישנם כמה וכמה תיקוני סופרים "תימניים" עם חילופי הנוסחאות שלנו. לדוגמא ארשום פה את סופי העמודים של אחד מהם (מגילת עשרים ואחד שורות). בנוסף ארשום את ההבדלים הנפוצים יותר שישנם במגילתנו:
1) פני המלך אחשוורוש 11) מלכות בראשו
2) בזיון וקצף 12) המלכות ותעש
3) איש ימיני 13) תלהו עליו
4) עד בית המלך 14) שלח ידו ביהודיים
5) בשם מרדכי 15) להנקם מאיביהם
6) שוה להניחם 16) חמש מאות
7) גדולה ומרה 17) עשרת
8) שלושים יום 18) משתה ושמחה
9) עשיתי לו 19) הגיע אליהם
10) בשער המלך 20) לכל זרעו גם ושתי המלכה - אין כאן פרשה (עמ'
1) ביום השביעי כטוב – פרשה סתומה (עמ'
1) והלבישו – מלא (עמ' 12) ותוסף אסתר – אין כאן פרשה (עמ' 14) ולהרג – עם ואו (עמ' 15) לפניהם – בל' ולא בב' (עמ' 16) פרשנדתא – ת' זעירא (עמ' 17) פרמשתא – ש' זעירא (עמ' 17) ארדי – בלא י' (עמ' 17) ויזתא – ו' רבתי ז זעירא (עמ' 17) (יום טוב) ומשלח – ומשלח חסר ואו (עמ' 19) לקים – חסר י' (ושמחה) ומשלח– ומשלח חסר ואו (עמ' 19) לקים (את ימי הפרים) –חסר י' יש לציין שישנם עוד שינויים פחות נפוצים שאפשר למצוא בספרים כגון חמש מגילות לרב י' קאפח. יש להזהר במספר עמודים (5, 6, 8, 16) ובעיקר בעמוד שבא לפני עשרת בני המן כיוון שהם צפופים ואף צפופים מאד. מבואר בפוסקים שזו המגרעת של מגילת "סוף פסוק". עלה בדעתי ששמא הצפיפות הזאת נובעת מכך שהמגילה המקורית הייתה עשרים שורות ובערך 22-23 עמודים, כיון שעשרת בני המן תפסו רק חצי עמוד, היה מקום לפרוס עוד שיטין בתוך המגילה ועי"כ היתה פחות צפיפות.