אם הוא כלב רע, דהיינו נובח כנד עוברי אורח, וכל שכן אם הוא תוקף אותם או מחייב לתקוף אותם, אסור לגדלו. ואם הוא שקט ומתורבת, מבחינה עקרונית מותר לגדלו. אולם הואיל ואנו נמצאים בתקופה, בה יש תרבות של גידול כלבים וחיות מחמד, ובני אדם (גם יהודים) מתמסרים לבעלי חיים ומטפלים בהם במסירות ומטפחים אותם, יותר מגידול צאצאיהם, וכבר יש השלכות רעות, לתרבות זו, ברמה התרבותית יהודית, וברמה ההלכתית. לענ"ד, אף שדעתי זו תהיה נגד הזרם, יש להימנע מכך. ולו רק כדי להפגין, שיש קודם כל לטפח את התא המשפחתי, באופן שהטיפוח יבלוט לעיני כל, כמו הללו שמטפחים את חיות המחמד.