יוסף ובניו
כתוב בפרשת ויחי: "ויוצא יוסף אותם מעם ברכיו... (של יעקב)" ואח"כ יעקב אבינו מברך את מנשה ואפרים "המלאך... יברך את הנערים..." ואני שואל כך: לפי החשבון שאני עושה, יוצא כך > יוסף עלה לגדולה בגיל 30 ואז נשא את אסנת, כשהיה בגיל 39 הגיעו למצרים יעקב והשבטים ("כי זה שנתיים הרעב" 7 שנות שובע + 2 רעב), וכשהיה בן 56 היו הברכות הנ"ל. עכשיו מנשה הבכור, נניח שנולד שנה אחרי שעלה יוסף לגדולה, משמע שהיה בן 8 כשהגיעו יעקב והשבטים + 17 שנים שיעקב היה במצרים יוצא שהיה בן 25 כשהיו הברכות. והשאלה היא: בן 25 הוא נער?! על ברכיו של הסבא?!
המושג "נער" בתורה אינו בהכרח ביטוי לשכבת גיל. הנה בפרשת השבוע "שמות" נאמר על משה התינוק שבתיבה: והנה נער בוכה". אלא ישנם משמעויות שונות לאותו ביטוי בהקשר של הפסוק ואפילו על יהושע כאשר היה בן 60 (!) נאמר "נער" במובן של משרת משה. ובמקרה שלנו מדובר אכן בבחורים צעירים שאביהם יוסף לקח אותם מלפני אביו יעקב. וכך אכן מתרגם אונקלוס את הפסוק: "מעם ברכיו", שאין פירושו של דבר שאכן ישבו על ברכי הסא הזאן, אלא היו צמודים אליו כאשר יוסף רצה למשוך אותם מעט לאחור על מנת להציבם לצורך הברכה והנחת ידי יעקב על ראשיהם.