נניח שאנחנו חיים לפני תקנת הפרוזבול. ונניח שחסכתי הרבה כסף לצורך קניית דירה, אך בינתיים אני לא מתכוון לקנות דירה, ולכן נתתי את כל חסכונותיי בהלוואה לכמה עניים, ואמרתי להם שישתמשו בכסף בינתיים עד שאני אצטרך אותו. כעת שנת השמיטה מתקרבת. אני עדיין לא צריך את הכסף, ואני שוקל מה לעשות: * אם אשאיר את הכסף בידי הלוום - הוא יישמט בשמיטה, ואני אשאר בלי חסכונות; * אם אדרוש מהלווים שיחזירו את הכסף, הם ישאלו "למה? " ואני אגיד "כי שנת השמיטה מתקרבת", וכך אני עובר על מה שכתוב בתורה "הישמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמור קרבה שנת השבע שנת השמיטה...". אז מה אני אמור לעשות? מה הייתה הכוונה המקורית של מצוות התורה, לפני תקנת הפרוזבול?