על רמת הדקדוק של חכמי המשנה והתלמוד במסירת התורה שבעל פה ובקבלתה, אין צורך להפליג בדברים, כי על כל צעד ושעל אנו רואים בגמרא כיצד דקדקו לומר שפלוני אמר בשם פלמוני, שאמר בשם אלמוני, וכן הלאה, ומציינים שי"א ששרשרת המקבלים והמוסרים היתה שונה. וכן ציינו שפלוני אינו מספיק מדקדק במסירת השמועות שקיבל ועוד. לכן לא טעות ושכחה, גרמו לריבוי המחלוקות, אלא כפי שרבינו כתב שם, משרבו תלמידי הילל ושמאי, שלא שימשו את רבותיהם כל צרכם, ולא היו בקיאים בדרכי ההיקש, וגם הסנהדרין, לא תפקדה כהלכה, בגלל גזירות מדיניות ופוליטיות, של הכובשים, התרבו המחלוקות, שנותרו בלי הכרעה.