ממשנתו של מארי
לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי הי"ו
1. איני מבין מה ההבדל בין מלאווח ללחוח כשקבע סעודתו לגבי ברכה אחרונה. מדוע ללחוח לא יברך ברכת המזון, אם קבע סעודתו עליו? מה זה משנה בלילה רכה, מעשה קדרה?
2. בכמה מקומות מארי קאפח זלה"ה מסביר לנו ששקיעת החמה היא צאת הכוכבים (כגון בהלכות ק"ש, תפילה, שבת, קדוש החודש). אם נקח לדוגמא את זמן מנחה, הרמב"ם (אני מצטט מהזיכרון) מתיר להתפלל עד השקיעה כלומר עד לצאת הכוכבים? שלושה כוכבים? האם הבנתי נכון?.
3. אם נקח את זמני שקיעת החמה בלוחות, כמה זמן משקיעת החמה ניתן להתפלל מנחה?
3. לאחר שקראתי בכמה מקומות את המושגים של מארי לגבי: העלמות החרס, שקיעת החמה, עם שקיעת החמה, בין השמשות, צאת הכוכבים. נדמה לי שנעשתי יותר מבולבל. האם כבוד תורתו יוכל להאיר את עיננו? בברכה מראש ר
1. התנאי לחיוב בברה"מ הינו עיסה שנאפית ולא שמתבשלת. עיסת המלווח היא עיסה, והיא נאפית בכלי ולא מתבשלת. ומדצ הדין היינו צריכים לברך עליה המוציא. ורק בגלל שאין עליה צורת פת רגילה, מברכים עליה מזונות. ואם קבע עליה סעודתו, מברך עליה המוציא. לא כן הלחוח. ראשיתו אינו עיסה כלל, אלא קמח עם מים, והוא מתבשל ולא נאפה. אלא שהמים מתאדים במהלך הבישול ונשאר הקמח הבצק שהוא דמוי פת, ולכן ברכתו לעולם מזונות. 2-3. מארי הוכיח ששיטת הרמב"ם ששקיעת החמה היינו "צאת הכוכבים", להבדיל מ"הסתתרות החמה" והזמנים לפי מארי: מהסתתרות החמה ועד ליציאת 3 כוכבים בינוניים כ - 35 דקות, שמתוכם 20 דקות הינו הזמן בין צאת 2 כוכבים ל 3 כוכבים "בין השמשות". והסתתרות החמה מעינינו, היא הנקראת היעלמותה חרס, ואף שכבר אין רואים שמש בשמים, אין זו שקיעת החמה ההלכתית. ורק כ - 35 דקות לאחר מכן, שכבר יתגלו בשמים 3 כוכבים, ייקרא שקיעת החמה ההלכתית שהיא שווה לצאת הכוכבים.