אכן לפי הרמב"ם וכתבי יד קדמונים של יהודי תימן, כל תפילה מסתיימת בקדיש תתקבל. ואין לאחר קדיש תתקבל ולא כלום. אולם מאחר ונהגו בתפילת שחרית שלחול ללמוד תורה, וכן אחרי מוסף של שבתות ומועדי ישראל, אמרו קדיש דרבנן, בגלל לימוד תורה שבעל פה. ולאחר שהתפשט המנהג שיתום אומר קדיש דרבנן, הרי שבערבית שלא אמרו בה פטום הקטורת, ולא למדו הלכות, הרי הוסיפו לומר ר' חנניא, כדי לסיים בדברי אגדה ולהצדיק אמירת קדיש דרבנן, כי אי אפשר לומר קדיש דרבנן על מזמורי תהלים.