דילוג לתוכן העיקרי

שעור עיכול

שאלה

לק"י יורינו רבינו: כתב מארי בהל' חמץ ומצה פ"ז הערה ל': "דלא אמרו שיעור עיכול אלא למי ששכח ברהמ"ז וניתק ונעקר מקביעותו והלך לעסקיו, אבל כל שהוא יושב על שולחנו לא בדא". האם מארי התכוון שיושב על שולחנו ומדי פעם טועם משהו או אפי' יושב ולא טועם כלום במשך זמן רב? בברכה.

תשובה

אכן כן. הפקעת חיוב ברכה אחרונה הוא רק למי שנעקר מקביעותו והלך לעסקיו, עד שנתעכל המזון במעיו. לא לאדם שיוב ואוכל, אפילו כל היום, מעט מעט מדי פעם. והוא יושב בקביעותו, לא שהוא אוכל מעט והולך לעסקיו, ולאחר מכן הוא חוז ר ואוכל. ולכן לדעת מארי, בליל הסדר כולנו יושבים בקביעות וקוראים הגדה ואוכלים ושותים לפי הסדר שנקבע בהלכה, ומשום כך אע"פ ששהינו זמן רב בין אכילה לאכילה, או בין שתייה לשתייה, לא פקע החיוב של הברכה האחרונה. וברכה אחת אחרונה על כל כוסות היין ששתה, במהלך כל ליל הסדר. ואע"פ שבירכנו ברכת הגפן על כל כוס. כי הברכה שלפני השתייה על כל כוס היא בגלל שכל כוס הוא מצווה בפני עצמה. ובגלל שכל כוס היא מצווה בפני עצמה, הרי השותה נמלך מן השתייה הראשונה, והימלכות זו כוחה יפה רק לכל יום ברכה שלפניה, ולא לאחריה, כי לעניין ברכה אחרונה הוא צריך לסיים את הקביעות, וקביעות זו טרם נסתיימה עד תום סדר ליל הסדר.