קדיש

שלום עליכם הרב..
רציתי לשאול, מהי דעת מארי יוסף קאפח, לגבי אדם שרוצה לשבת בחזרת הש"צ, אחרי קדושה. האם הוא רשאי או לא?
תודה רבה. תזכו למצוות.

לכבוד הרב שלום,
כיצד יש להגות את שם השם בתרגום אונקלוס, שבדפוסים שלפנינו מופיע תמיד כ "יי"? וברשותך עוד שאלה, לפי מנהג תימן, האם בזמן שהציבור כורע ב"ברכו", גם אדם שמתפלל יחיד בביהכנ"ס צריך להפסיק מתפילתו לעמוד ולכרוע אף הוא? או שרק בקדושה צריך מתפלל יחיד להפסיק את תפילתו ולהצטרף לציבור? שלום רב ותודה.

שלום עליכם מארי, ברצוני לשאול על מה סמכו אבותינו בתימן וכן הרבה מאוד בתי כנסיות של העדה שלנו להתפלל שחרית מוקדם כל כך קודם הנץ? לדוג' בתאריך זה הנץ הוא ברבע לשבע בבוקר בערך ואצלנו מתפללים בחמש וחצי "המהולל" ובערך בעשרה לשש כבר מגיעים לעמידה... זה ממש מעט אחרי "עמוד השחר" של 72 דקות. וכן מקומות שמתחילים המהולל בשעה שש, וכבר בשש בעשרים מגיעים לשמונה עשרה, זה בערך חצי שעה קודם הנץ.

1) האם מותר לדבר בשירותים בפלאפון או סתם שיחת חולין?
2) האם מותר ללכת ד' אמות בלא נטילה הואיל ובטלה הרוח רעה בזמננו?
3) האם מותר לבנות בית מעל ביהכנ"ס?
4) מה מוגדר פנים חדשות אחד שלא היה בסעודה או אחד שלא היה בשבע ברכות?
5) כמה פנים צריך והאם אפשר לצרף לפנים חדשות אדם ששמע את השבע ברכות דרך המיקרופון שאלמלא מיקרופון הוא לא היה שומע את השבע ברכות?
6) כמו מי פוסקים זמן ק"ש כמו הגר"א או כמו המג"א?
7) האם לא צריך פנים חדשות רק בשבת ויו"ט או גם בחוה"מ לא צריך?
8) האם אפשר להתפלל מנחה ערבית רצוף בציבור למרות שזה תרתי דסתרי ההדדי?

שלום שאלתי היא כזאת
כשאני מתפלל ומגיע זמן התחנון כשאומרים את הוידוי אני משתדל לכוון במה שאני אומר חטאנו... עוינו וכו' ואני נזכר ומצר על החטאים שעשיתי אך רוב הציבור אינם עושים כן... (או שעושים מהר יותר או שאין להם רבות על מה להתחרט אם נשפוט לזכות) ומסימים הוידוי מאוד מהר יחסית אלי וכבר מגיעים אל אמירת י"ג מידות... שאלתי היא האם עדיף לכוון טוב בוידוי ולהפסיד אמירת י"ג מידות או שמא לומר וידוי חטוף והעיקר להגיד י"ג מידות עם הציבור אפילו שבהן אני דווקא לא יודע לכוון כלל??

אדם שהתפלל ערבית לפני צאת הכוכבים, האם הברכות שהתפלל שייכות לאותו יום או ליום המחרת?