זמן קריאת שמע
שלום לכבוד הרב
ראיתי בתשובה שהרב כתב שצריך לקרוא את קריאת שמע בנץ החמה
?מדוע והרי רבנו הולך לפי רבי יהושע שזמן קריאת שמע עד 3 שעות והאם זאת תהיה גם דעת מארי
תודה רבה
שלום לרב
1) שליח ציבור שאומר קדיש האם אומר אמן אחרי "בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן" או שעונה עם הציבור רק יהא שמיה רבה וכו'?
2) מה הפירוש המשפט "יהא שמיה רבה". האם הפירוש הוא יהא שמו הגדול מבורך וכו', או שהפירוש הוא יהא שמו של הקב"ה שנקרא רבה מבורך וכו'?
תודה רבה לרב ושלום.
1. הוא אינו עונה אמן, רק הציבור.
2. יהיה שמו גדול, כ"ש והתגדלתי והתקדשתי. כי לא מצאנו בין שמות ה', גדול.
שלום לכבוד הרב
ראיתי בתשובה שהרב כתב שצריך לקרוא את קריאת שמע בנץ החמה
?מדוע והרי רבנו הולך לפי רבי יהושע שזמן קריאת שמע עד 3 שעות והאם זאת תהיה גם דעת מארי
תודה רבה
שלום
האם הלכות תפילה (ו:ח) נותן ההגדרה של תורתו אומנותו למי שאינו עושה מלאכה כלל או האם יש הגדרה אחרת?
אנו מתפללים בנוסח בלדי. יש כהנים לויים וישראלים בבית הכנסת. עליות כהן ולוי לא נמכרות, ומשלישי ואילך נמכרות. כהנים\לויים עולים מרביעי ואילך.
בשבת אחד המתפללים (ישראל) קנה עליית שלישי, והזמין כהן לעלות.
הגבאי הזמין את הכהן לעלות שלישי.
החזן (אני, השואל) שיודע שהמוזמן כהן, העיר שאין הכהן צריך\יכול לעלות. הכהן שהוזמן (וכבר קם ממקומו) חזר למקומו והגבאי הזמין את הישראל שקנה את העליה. הכהן ששב למקומו הוזמן לעלות עליית רביעי ועלה.
החזן (כותב שורות אלה, שפעל מתוך אינסטינקט) הרגיש שלא בנוח ולאחר הקדיש שאחר עליית שביעי, התנצל בפני הכהן, הישראל שהזמין אותו והציבור.
ל"קי לכבוד מורנו ורבנו
1. האם לשנות מנוסח תפילה, יש משום לא תטוש
שלום לכבוד הרב
איך נדע בימינו מתי זמן נץ החמה לפי רבנו שאז נוכל להתפלל וגם לעניין קריאת שמע
והאם לכתחילה לפי רבנו יהיה ניתן להתפלל ולקרוא קריאת שמע לאחר הנץ כי רבנו כתב שזמן התפילה עד 4 שעות וזמן קריאת שמע יכול להיות עד 3 שעות מעלות השחר
תודה רבה
שלום רב, בבית הכנסת אצלנו, ארון הקודש לא הוצב לכתחילה בכיוון הנכון. בית הכנסת קיים כבר קרוב ל40 שנה והתפללנו כולנו לכיוון ארון הקודש. בשנים האחרונות, שמתי לב שהרב מתפלל לכיוון אחר, ואילו שאר המתפללים ממשיכים ברובם להתפלל בכיוון של ארון הקודש. השאלה היא מה עושים? האם משנים כיוון כפי שהרב עשה, או שממשיכים להתפלל בכיוון של ארון הקודש הקיים. יש לציין שהרב נשאל אולם, לא נתן תשובה החלטית. אבקש את התייחסותך למקרה.
תודה רבה
יורנו רבנו,
האם הטעם היחיד לערבית מוקדמת הסמוכה למנחה הוא אך ורק בגלל הטעם שהיו מתפללים בשדות ולא רצו לחזור בחשיכה ולא הייתה אפשרות להתכנס שוב לערבית ולכן הסמיכו אותה למנחה, ואז יוצא שהיום שמתפללים תמיד במקום יישוב ויש חשמל וניתן בקלות להתכנס לערבית ההיתר להתפלל ערבית מוקדם פחות מצווה מן המובחר?
האם גם היום יש את החשש שאם אנשים יתפזרו אחרי מנחה הם לא יתכנסו שנית לערבית ולכן ניתן לסמוך את הערבית למנחה?
לק"י
שלום כבוד הרב,
כתב הרמב"ם בהלכות תפל וברכת כהנים: "כְּרִיעָה כֵּיצַד: הַמִּתְפַּלֵּל כּוֹרֵעַ חָמֵשׁ כְּרִיעוֹת בְּכָל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה--בִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה בַּתְּחִלָּה וּבַסּוֹף, וּבְהוֹדָיָה בַּתְּחִלָּה וּבַסּוֹף. וּכְשֶׁגּוֹמֵר הַתְּפִלָּה, כּוֹרֵעַ וּפוֹסֵעַ שָׁלוֹשׁ פְּסִיעוֹת לַאֲחוֹרָיו כִּשְׁהוּא כּוֹרֵעַ; וְנוֹתֵן שָׁלוֹם מִשְּׂמֹאל עַצְמוֹ, וְאַחַר כָּךְ מִיְּמִין עַצְמוֹ, וְאַחַר כָּךְ מַגְבִּיהַּ רֹאשׁוֹ מִן הַכְּרִיעָה. וְכִשְׁהוּא כּוֹרֵעַ בְּאַרְבַּע הַכְּרִיעוֹת, כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ; וְכִשְׁהוּא זוֹקֵף, זוֹקֵף בַּשֵּׁם."