דילוג לתוכן העיקרי

תפילה של אדם מגמגם... דחוף

שאלה

בס"ד לכבוד הרב נתקלי בתשובתך http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=68848 והייתי המום בשוק... אנוכי נער בן 18 מגמגם מאז שנולדתי ולא אני הבאתי את זה על עצמי אלא ריבונו של עולם במשך חיי עברתי טיפול עיקרי שעלה די הרבה כסף וברוך ה' היום שטף הדיבור שלי ממש קצת בכל שנות חיי הגמגום לא הפריע ולא מנע בעדי בשום תחום ולא הרגשתי סוג ב'... כיום אני כבר מדריך בבני עקיבא כ3 שנים בעבר שהגעתי לגיל המצוות קראתי את כל הפרשה למרות כל הקושי וכל הפחדים והצלחתי בגדול ( כן כן הייתי בעל קורא והציעו לי אח"כ לקרוא אבל סירבתי) וגם התגברתי על עוד רצון זה להיות חזן כיום אני עולה חזן בבית הספר ואחראי על התפילה כבר במשך 5 שנים אולם עכשיו אחרי שקראתי את תשובתך אני המום פגוע וכואב מדוע איני יכול להיות חזן? בעל קורא? מה אני שונה מאנשים אחרים? מדוע ההלכה מסגוות אותי כסוג ב'? כאשר החברה מנסה לגרום לי להרגיש ככה ואני משתדל בכוחות נפש עצומים לא להרגיש סוג ב' שאני כמו כולם... למההההה ריבונו של עולם שאני כ"כ עובד ומשתדל ככה מתייחס כלפי שאני לא יוכל לעלות חזן ועוד שאני לא אשם כל כך? מה יקרה כאשר ביום מין הימים לא עלינו אני יצטרך להגיד קדיש מה אז יקרה? אני יגיד בצד כי אני סוג ב'? מקווה שתענה לי במהרה סורי על כל השאלה ארוכה סורי נפגעתי חודש טוב יונתן

תשובה

יקירי וחביבי, לשו"ת באינטרנט יש יתרונות ויש חסרונות. מחד - הוא לימוד תורה לרבים. מאידך - הוא פתוח לרבים, ויש שנפגעים מהניסוח ההלכתי, ובמיוחד שהוא תמציתי. ובוודאי שעם כל הנפגעים - הסליחה. לגופו של דבר, גם מתוך דבריי התמציתיים משתמע, שאם המגמגם הוא בדרגה קלה, שאינו משנה את ביטוי המילים ומשמעותם, הוא ראוי לקרוא בתורה. והתעלמתי מעניין של טורח ציבור. שים לבך לכך. אבל אם משנה הוא את ביטוי המילים ומשמעותן, אינו ראוי לקרוא. ובטרם אמשיך את דבריי, דבריך הם אמתיים, שיש לעודד את המגמגמים, כי היו שב"ה התגברו על הגמגום בזכות נחישותם, ובסייעתא דשמיא, וכך צריכים הם לנהוג, וכן כל סביבתם, שהיא צריכה להיות תומכת. אולם לתחום ההלכתי, היחס שונה. המגמגם שמשנה הביטוי והמשמעות, אינו ראוי לקרוא בתורה ברבים. וחלילה חלילה הוא אינו סוג ב' לחלוטין. והוא במעלה גדולה יותר מן היודע לקרוא ואינו רוצה לקרוא, או ממי שיודע לקרוא ואסור לו לקרוא בגלל מצבו הדתי. ובכלל, ביהדות, ב"ה, אנו בדעה שכל ישראל ערבים זה לזה. ואנו בבחינת אשכולות עלים וענפים, שכולם משלימים זה את זה. והבריאים מוציאים את החולים ידי מצוות מסוימות, והחולים מצילים את הבריאים ממידת הדין. וכן על זה הדרך, יודעים ושאינם יודעים, מיומנים ושאינם מיומנים, בעלי קול ושאינם בעלי קול. וכולנו שווים וכולנו בני אל חי. וה' יהיה עמך גבור החיל.