1. גם מבית שלא דרים בו כל החג, צריכים לבער ממנו חמץ בעין או תערובת חמץ שיש בה לפחות כזית בכדי אכילת פרס. כי היהודי עובר על בל יראה ובל ימצא, גם אם החמץ שלו נמצא מוסתר במערות כל החג.
2. לפי הרמב"ם ומנהג תימן, מותר לגנוז כל תערובת חמץ, שאין בה כזית בכדי אכילת פרס, דהיינו פחות מ 10%. ולפי האחרונים, כל שהחמץ בטל בששים מותר לגנזו לכל הפסח.