דילוג לתוכן העיקרי

הלכות תפילה לנשים - ברמב"ם

שאלה

בעז"ה לכבוד הרב שלום!
רציתי לשאול לגבי דבר שהבנתי ברמב"ם, ולדעתי לא מודגש משום מה:
1. הרמב"ם בהלכות תפילה, פ"א ה"א, פוסק שאף נשים חייבות בתפילה כמו הגברים, לפי שמן התורה אין זו מצוות עשה שזמן גרמא. והרמב"ם חוזר על כך אף בפ"ו ה"י. ובפרק ח', כאשר הרמב"ם מגדיר מהי תפילת ציבור, הוא אומר שהיא ב"עשרה גדולים ובני חורין". הגדרה זו ממעטת קטנים ועבדים, שאף הם חייבים בתפילה לשיטתו, אולם, הרמב"ם לא מיעט נשים מחובת תפילה בציבור (אלא אם כן נאמר שתפילה בציבור היא כבר דבר "שהזמן גרמא" ונשים יהיו פטורות, אולם בכל זאת, הרמב"ם לא מיעט אותן). וכן לא ראיתי ברמב"ם דרישה להפריד בין גברים לנשים בתפילת ציבור, ולכאורה הדרישה לא קיימת ברמב"ם.
2. בהלכות מגילה וחנוכה, פ"ג הלכה י"ד, הרמב"ם כותב "ואם היה המקרא את ההלל קטן, או עבד, או אישה, עונה אחריהם..." ושוב לא ברור לי באיזה מצב הרמב"ם מדבר. האם מותר שאישה תקריא לגברים את ההלל, והם יענו אחריה?תודה רבה!

תשובה

1. אין הנשים נחשבות לציבור, ותפילותיהן הן מתפללות כיחידות, אפילו הן מתפללות עשרות או מאות ביחד.
2. היא אינה מוציאה את שומעיה ידי חובה, אלא היא מלמדת אותם. ומקרה אותם מילה מילה, והם חוזרים אחריה כל מילה. ואעפ"כ, בוודאי שהדבר הזה לא יעשה בציבור, כי חייבים אנו לשמור על הצניעות בכל עת, אלא אם היחיד או היחידים בני ביתה.