דילוג לתוכן העיקרי

דין צובע בשבת

שאלה

לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, הלכות שבת פרק ט הלכה יד: העושה עין הצבע -- הרי זה תולדת צובע, וחייב. כיצד: כגון שנתן קלקנתוס לתוך מי עפצה, שנעשה הכול שחור; או שנתן איסטיס לתוך מי כרכום, שנעשה הכול ירוק; וכן כל כיוצא בזה. וכמה שיעורו, כדי לצבוע בו חוט שאורכו ארבעה טפחים. מה ההפרש בין מה שנאמר בהלכה הזאת למתרחש כאשר מורידים מים בשירותים והם נעשים כחולים עקב החומר הנכנס לתוכם שהוא משמש להעברת הריח. הלא אסור להשתמש באותו מתקן ממנו יוצא החומר הצובע את המים באופן כזה? בברכת התורה, אליעזר

תשובה

בדברי רבינו מדובר על הכנת חומר לצביעה, ואסור. אבל המתקן בשירותים לא נועד לצבוע את מי השירותים או להפוך את מי השירותים לצבע שיצבעו בו, אלא הוא נועד רק לסילוק ריח רע, והוא אינ מתקיים כלל.