1. אם כמות הקמח שנילוש לצורך המאפה הוא
1.666 ק"ג עליך להפריש חלה בברכה. ואם
1.200 ק"ג תפריש חלה בלי ברכה. ואם פחות משיעור זה, אינך חייבת להפריש חלה.
2. לפי שיטת הרמב"ם, גם עיסה שנילושה עם סוכר, או חלב, ונאפתה, ברכתה המוציא, כי לפי שיטתו פת הבאה בכיסנין, שברכתה מזונות, היא פת הבאה בכיסין, שבתוך כיס הבצק יש מילוי כמו בורקס. ואילו לפי השו"ע, או"ח, קסח, ז, אם עירב בעיסה דבש או שמן או חלב, או מיני תבלין ואפאה, ברכתה מזונות, ובתנאי שיהיה טעם תערובת המי פירות או התבלין ניכר בעיסה, למרות שהרוב מים, מ"ב, שם, ס"ק כט. אך זו דעת המחבר. ואילו דעת הרמ"א, שם, שעיסה שעירבו בה תבלין או שמן או דבש או חלב, נחשבת לפת גמור, ורק אם יש בעיסה הרבה תבלין, או דבש כמיני מתיקה, שכמעט הדבש והתבלין, אז ברכתה מזונו. וקשה על שיטת השו"ע, שהרי מצה עשירה נפסלה מלהיות מצת מצווה בליל הסדר, רק בגלל שאינה לחם עוני. כי מאחר והיא פת ויש עליה צורת פת, ברכתה המוציא, גם אם נילושה במי פירות. ואפילו רק במי פירות וטעמם ניכר. אבל אם אין לה צורת פת, כמו עוגה, ברכתה מזונות, כמו עוגת טורט, וכמו כובאנה, שברכתה מזונות, רק בגלל שאין לה צורת פת.