שלום לכבוד הרב,
אני מתגורר עם משפחתי באחד מישובי הצפון, בהגיעי לכאן ידעתי כי אמנם נוסח התפילה כאן אינו השגור על פי, אך לאחר תקופה קצרה היה לי קשה מאד (ועדיין) עם ההתנהגות הכללית בבית הכנסת, הרגשת עגמת נפש רבה מאד מציפה אותי בכל פעם שאני מגיע לתפילות בציבור, ובעיקר בשבתות, לכן החילותי להתפלל חלק מהתפילות ביחיד בביתי למרות שאני יודע שהדבר אינו רצוי, בלשון המעטה. יש לפנינו כנראה כחצי שנה עד שנעזוב את הישוב.
א. האם יש להעדיף "בחריקת שיניים" תפילה בציבור ועגמת נפש רבה?
ב. האם ניתן לצמצם נזקים אלו ולהגיע רק לתפילת עמידה במניין?
ג. האם חיוב תפילה בציבור כולל את כל התפילה?
ד. האם לתפילת מוסף יש את אותו המעמד?
תודה רבה וכל טוב בן ציון