לא אסרה תורה לומר דברי קדושה מול מיר גליים רק כנגד העמוד. מדרבנן אסור גם לא נגד העמים, כל שיש מי רגלים מול הקורא, לפחות בכמות של טופח על מנת להטפיח. כשהמי רגלים מכוסים, מותר לקרוא כנגדם ק"ש או להתפלל, אם אין ריח רע מהם. הקטטר מכסה את המי רגלים, ולכן אם אין ריח רע, מותר להתפלל או לקרוא ק"ש כנגדם. היו שרצו לאסור, בגלל שהקטטר הוא לכאורה כלי שנועד בשביל המי רגלים, ומדין עביט של מי רגלים. אבל הקטטר הוא לשימוש חד פעמי, כי לאחר השימוש בו משליכים אותו. ומשום כך אין לתת לו דין של עביט. ולכן לענ"ד מותר לאותו ש"ץ להתפלל עם הקטטר, בתנאי שלא יהיה ריח רע, וטוב שיכסה אותו לגמרי מפני הרואים ומפני הכבוד.