דילוג לתוכן העיקרי

בירור הלכתי

שאלה

לק"י לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי הי"ו.
1. כמי שמברר מזה שנים רבות מנהגי תימן העתיקים ושואף להחזיר עטרה ליושנה (בהשתדלות שלא לעבור על "ואהבת לרעך כמוך") בהלכה למעשה עפ"י רבנו ומנהגי תימן העתיקים. שמעתי על מנהג קצת "תמוה" בבית כנסת מסויים, שמניחים תפילין לפני עטיפת הטלית, ולפי שיטתם תשמישי קדושה תדיר ולפני תשמישי מצוה. אבל קשה לפי שיטתם. האם זאת שיטת רבנו הרמב"ם? האם כך נהגו מארי הישיש ומארי אביץ' ומארי רצון צארום זלה"ה? אני אישית לא ראיתי (או לא שמתי לב) שכך נוהגים זקנים שנהגו כרבנו? מה דעת הרב? כיצד יסביר שיטה מעניינת זו?
2. לפני זמן רב שאלתי לגבי טבילת כלים וכן עיינתי בשו"ת אחרים, לגבי אי הברכה לשיטת רבנו, ולא הבנתי עדיין מדוע שאילת כלים חדשים מגוי פוטרים ברכת טבילה של כלים חדשים שנעשו ע"י נוכרים.
תודה ועדיין נפעם אנוכי על המאמץ של הרב בעניית התשובות באתר, תבורך! ב

תשובה

א. הדבר פשוט שלפי הרמב"ם יש להקדים את התפילין לפני הטלית, כי רבינו פסק להלכה בתמידין ומוספין, שאם יש לפני האדם שתי מצוות, שאת בערך קדושתן עליו להקדים את התדיר, אבל אם יש בפני שתי מצוות שהאחת יותר מקודשת, יש להקדים את היותר מקודשת לפני התדירה הפחות מקודשת. קשה להתחקות אחר המנהג שהיה בתימן, כיוון שנהגו להניח תפילין ולהתעטף בטלית בבית ואין יודעים מה הקדימו. הרבנים הגדולים שהזכרת בשאלתך בדרך כלל היו משכימים קום לפני עלות השחר, והיו מתעטפים בטלית בלי ברכה. משהאיר היום בירכו על הטלית שכבר היתה עליהם והניחו תפילין. למרות האמור לעיל, כשמנהיגים ברבים מנהג יש צורך להתיישב בדבר, כי סוף מעשה במחשבה תחילה.
2. לא הבנתי את שאלתך. אבל הדין הוא כזה: יהודי שקונה כלי סעודה ממתכת וזכוכית, חדשים או משומשים מן הגוי צריך להטבילם (כמובן שאם היו משומשים, לאחר שהכשירם) כדי לסלק שם גויות מעליהם. וטבילה זו היא חובה קלושה מדרבנן, ולא תיקנו לה ברכה. אולם יהודי ששואל כלי סעודה מגוי, אין צריך להטבילם כלל.